מה שעובר עלי, מתחתי, מעלי ומכל צדדי

צעד קדימה, שניים אחורה

לא מוביל קדימה, לא רואה את האור.

מנסה, לא מצליחה להזיז את השיחה לשום מקום טוב. מגייסת את כל אוצר המילים כדי לכרוך אותו סביבן

הוא מתעקש, זכותו המלאה, הוא הצד השופט, המחוקק והמוציא להורג, סליחה,  לפועל

אני המובלת בחוטים של זהב

זו שחייבת לקרוע ולחדול את הרצף

רצף האכזבות, שברון הלב, עצב שמשתלט ולא מניח.

נכון, אני פוחדת, עומדת בגשם ורועדת מקור וצמרמורות החששות מרעידות את גופי.

רוצה, מאוד רוצה.

לא תמיד מקבלים את מה שרוצים.

וחבל כי הוא מרגיש לי נכון.