פינת העיטוש

מפה והלאה רק קצת הרבה הרבה קלישאות, על מה בונה לי בראש את התחושה האירוטית סביב הBDSM
כדאי אולי לבצע כמה הפרדות.
יש את הרכיב החושני החוויתי הפיזי , שבו לעצם המכה, הכאבה, הגיעה יש בעצם קודם כל ומעל הכל משמעות של תשומת לב ל מגע.כלומר זה לא הכאב, כמו תשומת הלב שסביבו.
ויש את מישור הפנטזיה של החוויות האירוטיות. פנטזיה היא לא סתם , היא מקום שבו אנחנו מצליחים להחזיק בדמיון חוויה ותחושה, הרבה פעמים כוחה של הפנטזיה היא בהיותו לא אמיתי, לא בעל איכויות אמיתיות.פנטזיה בהגדרתה היא לא סגנון כתיבה ריאליסטי, ובמידה לא מועטה כוחה הוא לא רק בבריחה אלא בפוקוס שהוא נותן לחוויה שבהכרח בחיים האמיתיים היא הרבה יותר מורכבת ושונה. כלומר כשיש לי פוקוס על תיאור של חוויה אירוטית שבה לדוגמה הנשלט סובל מהתעללות אינסופית של השולטת, זאת במידה לא מבוטלת פנטזיה פנטסית ביותר, אשכרה. בדמיון  הזה לשני בני אדם יש מספיק קשב וכוח אחרי יום עבודה או בכלל, להתעסק אחד בשני כל כך הרבה עדי כדי שגם כשהם מתעלמים מאדם שני באופן אירוטי, עדיין העלילה היא שרוב מה שמתקיים בעולמם הפנימי הוא אותו סשן. וניקח את זה כאיזה דוגמה פנטסית לקשב. וכל זה אל מול מציאות די נפוצה שבערך כמה שניות לתוך איזושהי מגע אירוטי, כבר יכנסו להם ערימות של מחשבות עקבות, רגשות שאינן אירוטים והמגע האירוטי יוכל אולי השלכיח אותן למספר דקות, אבל במקרה שהוא נפוץ לא פחות  , רק יחשוף אותם בכל מיני צורות ודרכים. וככה לתוך המגע האמירוטי הזה, נוספת עוד שכבה של פנטזיה,שאולי אם אנחנו רווי ניסיון ומבינים כשמציירים לנו גן עד אירוטי משהו שם לא יהיה שלם עד הסוף, הרי יש פה הסתרה נוספת שבה אנחנו מקווים שדרך פנטזיה של כאב והתעלמות, כן נצליח לשמור את  המטען של תשומת הלב, ככה בלי חשש ובלי מורא, מפני מחשבות ורגשות.