כדי להמשיך את הסיפור אני צריך לחזור אחורה לרגע ולהסביר את הקשר של אנה לארץ, למה היתה פה בכלל? למה לא פשוט עלתה על מטוס כשדברים הסתבכו וחזרה למשפחתה? אנה באה לארץ בעקבות בחור ישראלי, ירושלמי צעיר ונשוי עם ילדים, שאהב אותה והבטיח שיעזוב את אישתו בשבילה.
היא סיפרה לכולם שמצאה גבר מדהים ושהיא הולכת לבנות איתו חיים בישראל. הוא הודיע לאשתו שהוא עוזב את הבית, הם שכרו דירה בתל-אביב ואימצו שני חתולים. מערכת היחסים שלהם הייתה סוערת ומלאת תשוקה - שני ילדים מאוהבים. אבל לאט לאט היא התחילה להבחין בדברים שהטרידו אותה - חלונות גדולים של זמן שבהם לא היה זמין, יחס מזלזל מהחברים שלו, שיחות ארוכות ופרטיות שהיה מנהל בלילות עם אלוהים יודע מי. היא התחילה להבין שהיא הרפתקאה זמנית, שהיא עזבה את חייה סתם ולבסוף גילתה שהוא לא באמת התחיל הליכי גירושים. זה הזמן שהכרתי אותה והפכנו לידידים.
כשלבסוף הם נפרדו והוא חזר לאשתו היא התנחמה בי, היא ידעה שאני רוצה אותה והייתי נוח לה בגלל גילי, בגלל שהייתי נשוי באושר - היא יכלה להיות איתי בלי לוותר עליו באמת. שיתפתי פעולה בשמחה - מנצל את הסיטואציה ואת תסביכי האב שלה. הם חזרו ונפרדו כמה פעמים, בכל פעם שהייתה מספרת לי שהם חזרו היא הייתה לוחצת לי את היד ברשמיות ומכריזה בקול "חברים!" כדי לסמן שאנחנו לא שוכבים עד להודעה חדשה, בכל פעם שהם נפרדו היא היתה חוזרת אליי עצובה יותר ופראית יותר.