אתמול בערב הייתי חרמן, הסתובבתי בבית כמו חתול מיוחם. אשתי חזרה הביתה מהמכון עייפה אך במצב רוח טוב. קישקשנו קצת, הראיתי לה את האופניים החדשים שקניתי, היא הראתה לי את הטלפון החדש שקנתה ונתנה לי להגדיר אותו. התעסקתי עם הטלפון שלה בזמן שהיא התאקלמה לערב בבית. תוך כדי זה עשיתי מיליון דברים אחרים - צ'אט עם חבר מגרמניה על משחק מחשב שאנחנו אוהבים, צ'אט נוסף עם ידידה נשלטת שהייתה גם במצב רוח חרמני, ברקע פתוח משחק סנוקר שצפיתי בו בחצי עין ותוך כדי כל זה אני קופץ מידי פעם למטבח להשגיח על המג'אדרה שהכנתי לארוחת ערב.
אשתי הכינה לנו סלט גדול, והתישבה מול המחשב שלה בבגדי האימון הצמודים. עברתי לידה מידי פעם זורק הערות חרמניות, או סתם ניגש לתת נשיקה או ליטוף, מחכה שהיא תגיב ביותר מחיוך ונשיקה. ואז זה קרה, באחת מהפעמים שניגשתי אליה הסתובבה אליי ואמרה לי "תראה איזו חשופה הגוזיה הזאת, היא לא מתאימה למכון. במיוחד לא עם החולצה הזאת, תראה איך הציצי שלי בורח מהצד" היא קימרה את הגב והבליטה את החזה שלה, חושפת שד-צד משובח ומגרה. מיד ליטפתי את השד המבצבץ עם קצות אצבעותי והתכופפתי לנשק אותו. "לא, אני מסריחה!" אמרה בציחקוק והתפתלה. תפסתי את הידיים שלה ביד אחת שלי והצמדתי אותן למשענת הכסא מעל הראש שלה. זה חשף את צידי השדיים שלה עוד יותר. בידי השניה סתמתי לה את הפה והתחלתי להמטיר נשיקות, נשיכות וליקוקים על החזה שלה. היא נאנקה בחרמנות ואמרה דרך האצבעות שלי "לא... תן לי לקפוץ למקלחת". איפשרתי לה לקום היד שלי כרוכה סביב צווארה ואני מוליך אותה לכיוון האמבטיה, "אם את רוצה להתקלח תתחנני שאתן לך להתקלח, "לא" זאת לא מילה שמותר לך להשתמש בה איתי." לחשתי לה לתוך האוזן תוך כדי שאני נצמד אליה מאחור וחונק אותה קלות.
מיד הרגשתי את הגוף שלה נהיה רפוי, היא איבדה את ההכרה. הלב שלי צנח, החזקתי אותה וסובבתי אותה אליי מחפש את העיניים שלה, שתי שניות אחר כך היא חזרה בחיוך נבוך. מסתכלת עליי כמו ילדה שהתעוררה משינה. חייכתי אליה ונישקתי אותה בעדינות "את בסדר מתוקה?" היא הנהנה וחיבקה אותי. "התעלפת" אמרתי לה. "כן, זה היה מוזר. היו לי זרמים בכל הגוף". התחבקנו לכמה שניות ואז היא הלכה להתקלח. אני הייתי מופתע ממה שקרה ולא ידעתי איך היא תגיב. היא לא רגילה לדברים כאלה.
כשיצאה מהמקלחת ניגשה אליי לבושה במה שהיא מגדירה כ"מפית" - איזה בגד תחרה כמעט פיקטיבי מרוב שהוא קטן. על פניה היה חיוך חרמן. הזדיינו ארוכות. אחר כך דיברנו וניסינו לנתח את מה שקרה. לא הצלחנו להבין אם היא התעלפה מהחנק או מתגובת מצוקה לאגרסיביות הלא צפויה שיצאה ממני. "אהבתי את זה" אמרה לי בקול קטן וחייכה. נישקתי אותה וכל אחד מאיתנו חזר לפינה שלו.