מלאכים בשמי ברלין

"I love like the stars above, I'll love till I die"

❤️

יש לי פנטזיה ואני בטוחה שהיא תתגשם:

חמישי שבע בבוקר, בוקר ציח וצח מתעוררים על עצמינו, אתה מכין משהו חם לשתות לפתוח את הבוקר, אוכלים משהו קליל, סנדוויץ׳ חביתה עם חומוס פרוסות עגבניה ומלפפון, קצת חסה, סנדוויץ׳ טוב של חמישי בבוקר 

מארגנים לנו את התיק משהו לשתות לדרך ויוצאים לתל אביב, לקחנו חדר במלון במרכז העיר, מחנים, מגיעים עושים צ׳ק אין ויאללה בלגן, החופשה מתחילה 

ואצלינו כשהחופשה מתחילה זה אומר שמתחילים להשתכר, עשינו שניים שלושה צ׳ייסרים לפתיחת התאבון, התרעננו וירדנו לטייל בשוק הקרוב לביתנו הזמני

נהנים מהבריזה, האווירה טובה, אנשים יפים

חוזרים לאחר כמה שעות לחדר עושים שנצ טוב של שעתיים להחזיר כוחות מתעוררים, מקלחת טובה והנה מתחיל הערב 

מתחילים בבר שקצת מזכיר לנו את הווילד ווסט באווירה שלו, מוזיקת קאנטרי טובה, קהל רגוע וזורם, הברמן מרים איתנו לחיים

מזמינים המבורגר שומני וטוב, צ׳יפס ובירה 

נהנים מכל ביס, לאכול אחרי שמשתכרים זה תמיד יותר טעים, עוד צ׳ייסר שניים לפני שממשיכים לתחנה הבאה, משלמים חשבון ויוצאים לדרכינו.

צועדים חזרה למלון מחליפים לחליפת האיומים, אתה מנשק אותי כאילו כל חייך תלויים בזה ועושים דרכינו למועדון

נכנסים, מתמקמים, נהנים מהקהל היפה, עושים מינגלינג ומכירים אנשים חדשים נהנים מהנוף כי זה תמיד כיף 

ואז אני מתחילה לצוד, לא גברברים או נשלטים גם לא כלבלבים.

אני מתחילה לצוד מישהי,

אחת ספציפית עם רגליים ארוכות, מחוטבת וזקופה, יושבת בטלגנטיות על הבר שזופה וסקסית עם שיער כהה מנומשת בעיקר באיזור האף ועיני חתול חומות מתוחמות באיפור מעושן ושובב, כזה שנותן לה מבט אפל ואכזרי, שמלה שחורה קטנה וי עמוק לחזה עם תחרה ונעלי עקב אדומות ודקות, היא יודעת מה היא רוצה ומשיגה בלי לחשוב פעמיים

החלטתי לעשות מוב ולהזמין אותה לדרינק, הכלבלב שלי על הברכיים ליידנו, מעסה לה את כפות הרגליים, מעריץ ומענג, סמול טוק להכירות הרשמית, בכל זאת רושם ראשוני ואז.. 

שאלתי:"מה דעתך על הרעיון שאסרסר בזונה הייחודית שלי?"

וענית בתשובה שקוויתי :"אני בהחלט סקרנית לראות מה יש מתחת לג׳ינס" ענית במבט שובב 

ושם קבלתי את ה- אוקיי

המשכנו לעוד דרינק שהוביל לעוד ארבעה, לרקוד ולזרום עם המוזיקה, מוזיקת האוס, סלומון תמיד עושה עבודה טובה וסימנת לי במבט של:"אז שנמשיך מכאן?" 

נעתרתי ברצון רב 

ומשם המשכנו שלושתינו לחדר, בלי להתעכב יותר מידי ישר הורדת אותו על ארבע, לקחת את החגורה שהייתה זרוקה על הכיסא ושאלת: "האם אוכל לקבל את העונג?" 

סימנתי לך עם הראש בזמן שמזגתי לנו שלושה צ׳ייסרים

עשינו לחיים אחרון אמרתי לזונה שלי להתפשט ולרדת חזרה על ארבע והתחלת להצליף בה, ציוות עליה לנבוח לאחר כל הצלפה, משכת לה בשיער השפלת, וירקת עליה

הפכת אותה לכלום, כלבלבה ריקה מתוכן שכל התכלית שלה היא לשרת אותנו

הכלבה שלי ידועה בירידות שלה 

אז ציוות על הכלבה שלי להכניס לתוכך שתי אצבעות ולרדת לך עד שתגמרי, הזונה שלי משקיעה, מלקקת מוצצת ונוגעת בכל המקומות הנכונים כדי להגמיר אותך ולאחר שזה קרה

קמת לתיק הצעצועים שלנו, לבשת את הסטרפאון ואמרת לכלבה לעמוד בריש ולפתוח את הטוסיק היפה שלה, שמתי שמן והכנתי את החור לבואך

אני עמדתי מול הכלבה שלי ואת היית מאחוריה, נכנסת בחוזקה ופתחת לה את הצורה כל כך חזק עד שהיא צרחה, ציוות עליה לנבוח והמשכת לזיין אותה ולהרחיב לה את החור עד שתהי מרוצה 

הזזת את הכלבלב שלי כך שיהיה על ארבע במיטה, ציוות עליו לזיין אותי ואסרת עליו לגמור, הוא ממשיך לנבוח וכמעט ולא מצליח לעמוד בזה, מרוב ריגוש גמרתי בתוך דקות ספורות 

והסכמת לזונה שלי לגמור גם 

הוא גמר עוד לפני שהספקת לסיים את המשפט ונחתנו שלושתינו על המיטה, הכלבה שלי הודתה לך ונישקה כל חלק בגופך, העריץ כל חלק בך על החוויה שהענקת, נשארת איתנו למשך הלילה ובתוך שלוש שניות צללנו לחלומות

מחובקים ומסופקים 

אז לקחתי את הכלבה היפייפה שלי ללילה בתל אביב לליין של המלכה האם, קימברלי 

זה היה לילה רווי אלכוהול, הפתעות, חוויות וסודות שיישארו איתנו לתמיד😏

אז הגענו לדאנג'ן כבר שיכורים(מפתיע?)

אמרנו שלומים התמזגנו באווירה, סיגריה ודרינק, התחברנו למוזיקה ולקהל, היית על הברכיים לרגליי באמצע המועדון מחבק ומנשק, מראה לכולם מה יש לי, הרגשתי את הגוף  שלך דרוך מרוב שהתרגשת, אתה לא רגיל להיות כלבה פומבית וזה העביר בי רטטים שחידדו לי את כל הגוף

הערב התפתח והאלכוהול זרם היטב בעורקים שלנו והחלטתי להפתעתי הספונטנית לחלוק בצעצוע שלי והוספנו כלבלבה צעירה שבהחלט הוסיפה מלח ופלפל לחוויה שלנו במבוך הכי חשוך בעיר, יצאנו רעבים לעוד אך מרוצים ומרוגשים 

והגענו לחדר, הולכים באלכסון עם חיוך שמרוח על הפנים שלנו ואושר צרוף❤️

בהמשך לפוסט מאתמול, כך זה נראה אתמול

כל בוקר אני אומרת את זה לכלבה שלנו לפני שאני מביאה לה את הקערה הוורודה שלה עם האוכל

ובכל בוקר עולים לי זכרונות מהשעות הקטנות של הלילה שכבר נגמר, הציות, המשמעת, המוזיקה שחורטת לי את הרגעים בזכרון. 

גם הצבע הוורוד מעלה בי צמרמורות עונג ידועות

ובכל פעם עולה זכרון אחר

היום בבוקר עלה לי זכרון עליך מחכה לי על ארבע ליד המיטה, מוכן כאילו כל החיים שלך תלויים בזה, זין עומד חזק כמו בטון 

מתחנן שאני אפרק את כולך, אפרק וארכיב מחדש 

כולך לרשותי, כולך שלי, מסור לגמרי

יודע בדיוק מה אני אוהבת ואיך 

הכנת את כל מה שבקשתי על המיטה 

שמתי עליך כיסוי עיניים, הכל הפך חשוך ו....

ההמשך ישאר אצלי בזכרון, נראה מה יעלה מחר😈

הוא על הברכיים ידיים מאחורי הגב צמוד לרגליים שלי, שנינו אחרי מספר לא קטן של צ׳ייסירים, מוזיקת מטאל ביוטיוב בווליום גבוה, היד שלי עוטפת את הצוואר שלו, לא חזק מדי, רק מספיק כדי להזכיר לו מי שולט בעיניינים
​הוא רועד תחת המגע שלי, צמרמורת של עונג עוברת לו בגב. אני אוהבת את הרגע הזה כשהוא מתנדנד על הקצה, מחכה לראות מה יקרה...
​הוא מרים את הראש. המבט שלו רעב, מתחנן שאקח ממנו את השליטה האחרונה שנשארה לו. אני מעבירה את היד שלי בליטוף ואז תופסת לו את השיער ומושכת את הראש שלו עוד קצת למעלה, אני מנשקת לו את הצוואר והוא עוצם עיניים בכניעה מוחלטת
הוא יודע שהלילה הזה ובכל לילה אחריו, הוא תמיד יהיה שלי.
​אני מגבירה את האחיזה, מושכת אותו אליי עוד סנטימטר. הריח של העור שלו, המאמץ שלו להישאר דומם הכל מזין את הכוח שלי.
​אין לו לאן לברוח, וזה בדיוק מה שהוא רוצה. אין חוקים, אין עולם בחוץ. יש רק את הפקודה הבאה שלי ואת הציות המוחלט שלו.

ואני שואלת את השאלה עם התשובה האהובה עליי, מי אתה? 

"הכלבה שלך, הזונה שלך, הצעצוע שלך" 

"תראי לי, תראי לי כמה את שלי" 

והוא מציית ומראה לי כמה הוא שלי, נובח כמו כלבה מיוחמת, ואז מתחיל הערב...😈

הוא שלי, תמיד שלי. במיוחד עכשיו

הוא עם הקולר השחור הדק שאני הכי אוהבת, אני עם המגפיים הגבוהים והשוט הקטן הזה שיושב לי מושלם ביד.
לא באנו כדי להוכיח משהו. באנו כי שנינו רצינו את האווירה הזו: ריח של עור, מוזיקה נמוכה וכבדה, והידיעה שכאן מותר כמעט הכול כל עוד זה בהסכמה.
התיישבתי על הספה הגבוהה בפינה, רגל על רגל.
הוא התיישב לרגליי על הרצפה, ראש מורכן קלות, ידיים מאחורי הגב בלי שביקשתי. זה פשוט קורה בינינו ככה לפעמים.
במשך כשעה ישבנו ככה ופשוט הסתכלנו.
ראינו זוגות משחקים, שמענו צלילי עור פוגע עור, צחקוקים עצבניים של סאבים שמנסים להחזיק את עצמם, גניחות חנוקות, מישהי שקיבלה מכות עד שהיא ממש בכתה ואז ביקשה עוד.
בשלב מסוים רכנתי אליו ולחשתי לו רק שתי מילים:
"על הברכיים. עכשיו."
הוא קם בלי מילה, הלך לבר, חזר עם כוס מים קרים בשבילי ועם כוס ריקה בשבילו (כי הוא יודע שאני לא נותנת לו לשתות אלכוהול כשהוא בתפקיד).
הנחתי את הכוס שלי, לקחתי לו את הסנטר והרמתי את פניו אליי.
"אתה רוצה שיראו אותך איך אתה שלי הערב?"
הוא הנהן, עיניים ברצפה.
"מילים, מתוק שלי."
"כן, גברתי."
הובלתי אותו לפינה עם הספסל.
לא עשיתי שום דבר דרמטי או מופרז.
רק פשוט ישבתי, הרמתי לו את החולצה לגב, והתחלתי ללטף-לסמן-לצבוט-לחתוך קווים קלים עם הציפורניים.
ואז הגיע השוט הקטן.
לא חזק. רק מספיק כדי שהעור יסמיק ושהוא ינשום חד בכל פעם.
באיזשהו שלב הרגשתי מבטים עלינו.
לא הסתכלתי מי. לא אכפת לי.
הרגשתי רק אותו את הגוף שלו שרועד קלות, את הנשימות שמתקצרות, את ה"תודה, גברתי" השקט שהוא לחש לי בין מכה למכה.
בסוף פשוט משכתי אותו אליי, חיבקתי אותו חזק מאוד, כרכתי את הרגליים סביבו והנחתי לו לנשום לתוך הצוואר שלי.
הוא רעד כמו עלה.
אמרתי לו "כל כך גאה בך" והוא פשוט נמס.
יצאנו הביתה בשלוש וחצי בלילה, יד ביד.
בדרך הוא אמר לי בשקט:
"תודה שהייתי שלך גם מול כולם הערב."
ואני רק חייכתי ואמרתי:
"אתה תמיד שלי, גם כשאף אחד לא מסתכל.

הוא מונח לרגליי, גופו דרוך, מבטו ממתין לאישור שלי. אני אוהבת לראות אותו כך, כנוע, שקט, קשוב לכל נגיעה ולכל מילה.
הנשימות שלו מתערבבות עם הקצב שאני מכתיבה, והוא יודע שאין לו לאן לברוח, הוא שלי.

אבל בתוך כל זה, אני מדמיינת אותך.
את, שמצטרפת אלינו, נכנסת לאט לתוך העולם שלנו. אני רואה אותך עומדת מולי, מהססת לרגע, ואז נכנעת, לא רק לי, אלא גם לנוכחות שלו.
אני זו שמובילה, אני זו שמחברת ביניכם, ואני זו שקובעת איך כל זה יתפתח ומי יפתח ליטרלי.

אני רוצה לגלות איך את מתמסרת, כשהיד שלי עלייך, כשהעיניים שלו מביטות בך, וכשאת מבינה שאת לא לבד.
יש משהו עוצמתי בלשלב ביניכם, ליצור דינמיקה שבה שניכם מונחים תחתיי, שונים, אבל שניכם נמסרים לאותה שליטה.

זה לא רק משחק. זו חוויה שנבנית צעד אחר צעד, מגע אחר מגע, עד שהמסגרת שסביבנו סוגרת אתכם לשקט מתוק שבו אתם רק שלי.

 
יש משהו קסום בזוגיות שמצליחה לשמור על סקרנות, על פתיחות, ועל תחושת הרפתקה גם אחרי שנים. אני ובן זוגי עברנו כברת דרך יחד – צמחנו, התפתחנו, גילינו מחדש את עצמנו ואת הקשר בינינו. אבל אולי הכי מרגש הוא המקום שבו אנחנו נמצאים עכשיו: פתוחים לאפשרות להרחיב את המעגל, להכניס עוד אור, עוד אנרגיה, עוד לב.

אנחנו מאמינים שחיבור אמיתי נבנה מתוך כנות, הקשבה, ורצון משותף לגדול יחד. לא מתוך צורך, אלא מתוך שפע. מתוך ההבנה שהאהבה לא חייבת להיות מוגבלת – שהיא יכולה להתקיים גם במרחבים חדשים, אם רק נותנים לה מקום.