בוקר טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

אופטימיות היא שם המשחק

נדבכי הלב, הנפש והמוח.
אגב, אין קשר ישיר בין הכותרת לבין הנאמר בבלוג עצמו
לפני 4 שנים. 16 באוקטובר 2019 בשעה 8:31

אני לא מרבה לשתף כאן, אך קמתי עם רצון לכך. אולי באופן חד"פ אולי לא, ויכול להיות שיהיה לזה קשר ישיר לרמת העניין של חברי הבלוג...

אני לא חש בטוב.

לא. לא כי ישנתי עם מזגן והצטננתי, אלא בלב.

הוא פגוע. פגוע מכל מני אנשים שלעתים אני חש כי הם קרובים אלי ולעתים כאילו הם אויבי.

לא רוצה להישמע יותר מדי קלישאתי, אבל אני באמת מרגיש את זה בכל הגוף. לא טוב לי.

הדבר הכי מתסכל בכל הסיפור הוא שאין לי פיתרון לכך, ואוי כמה שזה לא מעודד...

 

זהו, לא בא לי לחפור יותר מזה, רק לשחרר קצת...


להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י