אחר צהריים טובים אורח/ת
עכשיו בכלוב

אופטימיות היא שם המשחק

נדבכי הלב, הנפש והמוח.
אגב, אין קשר ישיר בין הכותרת לבין הנאמר בבלוג עצמו
לפני 4 שנים. 24 באוגוסט 2019 בשעה 11:26

במתיקות מעודנת הדיאלוג התפתח, לעת עלטה היה ניגון שנדמה כמפתח. מפתח שתרתי אחריו זמן רב.

לעתים נדמה היה כי המחסומים מתפוגגים אט אט אך האם זו נורת אזהרה?

בהתעלמות אופיינית מוקצנת הנחתי לדילמות לשקוע.

טעות.

הדילמות הן מנגנון, לא בהכרח של פחד אולי בהחלט כהגנה על הרגשות.

למה להיקשר? יש לזה הכשר?

עוד בועה ועוד אחת... כולן מתרכזות לפינה לא מוגדרת, לא בהירה ולא מוסברת.

הבלבול הוא עמוק ומטריד שלפעמים הוא כל כך מפחיד, כמעט הרסני.

אינני מחפש תשובות... או שמא כן?

אך היכן אוכל למצוא אותן? 

גאדדדד למה זה צריך להיות כל כך מסובך? מדוע הכל מוצפן באפלה?

 

אוך כמה שאלות, כבר עשיתי כאב ראש לעצמי, יותר משהיה עם המחשבות.

אבל היי, פה תמיד אפשר לפרוק, לא?


להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י