שבת שלום אורח/ת
עכשיו בכלוב

בלוג אמהות

.

לפני 4 חודשים. 1 בינואר 2024 בשעה 6:25

נינה (שם בדוי) שהיא כמו אחותי אמרה לי אתמול שאני נוהגת לסנג'ר אנשים. עכשיו, בה במידה שאני ביקורתית כלפיי מעשים של אנשים, כך אני ביקורתית כלפיי המעשים שלי. מה שאומר שאני יודעת לקבל ביקורת במרבית המקרים, זה לא מעורר בי אנטגוניזם, אני לא מפחדת לראות את עצמי באור שלילי. שוב, ברוב המקרים. 
לצד זה, אני גם אוהבת לנתח ולדייק את הדברים, אז לפעמים יכול להיווצר בלבול שמא אני מתווכחת על אמיתות הטענה כשלמעשה אני שואפת להגדיר את הטענה, כמו במקרה הנ"ל כשניסיתי להגדיר עם נינה מהו סנג'ור, בעוד היא מנסה להוכיח שאני מסנג'רת. 
אני חייבת לציין שלעיתים הנסיון שלי לנתח את הדברים עשוי לעייף אנשים ממוצעים, אני לגמריי מבינה את זה, לא כולם שואפים לשלמות, ועל כן הם הרבה יותר שלמים עם עצמם ממני. זה חלק מהעונש על אכילה מפירות עץ הדעת. 
בכל מקרה, נכנסנו לגוגל, ההגדרה היא כזאת: "שלח אחר לבצע משימות עבורו". 
אוקיי, נכון, ביקשתי מנינה להביא לי כוס מים מהמטבח, על פי ההגדרה זה נכון, סינג'רתי אותה, אממה, הגדרות הן דבר יבש, וכשמדובר בסובייקטים קשה לנתק את האסוציאצות והרגשות שיש לנו למילים ולמושגים. 
נינה בשלב של תודעה פוסט מודרניסטית כזאת, בכל רגע נתון היא צועקת: הכל סובייקטיבי!!! 
סבבה, אחותי, הכל סובייקטיבי, זה נכון, אבל אל תחריגי את עצמך מהמציאות. 
אל תגידי זה שלך, זו הפרשנות שלך (יעני שלי) כי את יודעת מה קורה באותו הרגע? את לא רואה את שלך. 
מציאות יותר מאשר שהיא סובייקטיבית היא משותפת. את לא יכולה להגיד לי אם הרגשתי שסינג'רת אותי אז סינג'רת אותי. 
כי את לא נותנת לאחר מקום, אני למשל הרגשתי שלא סינג'רתי אותך, את מבינה? 
בואי, קחי 100 אנשים, תשאלי אותם סט של שאלות תקבלי רוב מסויים עם חריגות קלות וכמה יוצאים מן הכלל. ככה מורכבת המציאות, קול ההמון כקול שדי. אל תקלי ראש באספסוף. אניוואי, בואי תשאלי את הרוב שבחדר הזה אם סינג'רתי אותך, אם יהיה רוב כדאי להתחשב בו, אני לא אומרת שהוא מדגם מייצג בהכרח, כי יש מצב גדול שכולם דפארים פה, ואין ממש מגוון של אוכלוסיה. 
לדאבוננו לא היו עוד אנשים מלבדנו בחדר. אה חוץ מאחותי. 
טוב, אז ניסיתי להציע הגדרה לפיה סנג'ור הוא סנג'ור רק כאשר אני מבקשת מימך לעשות משהו עבורי שאם הסיטואציה הייתה הפוכה ואת היית מבקשת ממני, אני לא הייתי עושה אותה עבורך. 
אגב, אני באופן אישי נהנית מאוד לעשות עבור אחרים, במקרה הזה אין לי ספק שנינה סובלת מרגשי נחיתות שאינה מודעת אליהם, שכן הם מאיימים על הדימוי העצמי שהיא מחזיקה בו. 
אניוואי, לא הצלחנו להגיע להסכמה, 
אבל חייבת להודות שלקחתי את מה שהיא אמרה איתי, תהיתי ביני לבין עצמי איפה האמירה שלה יכולה להיות לא נכונה באופן מוחלט, אלא קצת נכונה, בערך. 
כי כאמור, מציאות היא משהו משותף, לא יכול להיות שהיא אומרת לי משהו שלא נוגע אליי במידה כזו או אחרת.
עדיין לא הבנתי איך זה נוגע בי, אבל זה נשאר פתוח וזה מה שחשוב. 

 

אגב, אני כל כך אוהבת את השם נינה, 

שם של שרמוטה. 

 

שלג באביב - זה מעולה.
וכל כך הסכמתי ואף צחקתי מהתיאור של נינה אומרת: "אבל ככה אני מרגישה",
שהרי זה טיעון-לא-טיעון מעצבן במיוחד שמקלקל כל ויכוח הגון.
הזדהיתי עם הסיטואציה, כמוך, כמוני,
ואת כותבת נהדר.
אמן שתהיה לך שנה מוצלחת בכל.
לפני 4 חודשים
Prison of darkness - תודה שלג באביב, איזו תגובה נעימה 😊
לפני 4 חודשים
-wintermute-​(נשלט) - בסדר, היית מביאה בשביל נינה כוס מים, אבל מי אמר שהיא רוצה שיביאו לה כוס מים?
הרי אם היא לא רוצה שיביאו לה אין בנדיבות שלך שום תועלת.
השאלה היא אם היית עושה בשבילה משהו שהיא רוצה.
אבל מאיפה לי מה היא רוצה שיעשו בשבילה.
לפני 4 חודשים
לי-און - אני מקווה שנינט טייב, לא תקרא את הפוסט הזה, אפילו שנינט זה לא בדיוק נינה
לפני חודשיים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י