Hasta que salga el sol

אני מתגעגעת לדברים שאסור לי להתגעגע אליהם. אני מתאבלת על דברים שעוד לא לגמרי איבדתי.

אני מתמקדת בעיקר, מבינה את החיוביות שבכל הדבר הזה והכל טוב. 

לפעמים אני חושבת שהדרך שאני בוחרת בה היא לא הדרך שהיית רוצה לבחור בה אבל בחרתי כי אין כ"כ ברירה. אבל גם זה לא מדויק, תמיד יש ברירה. פשוט.. לא הברירות שאני רוצה...

הלילות הכי קשים לי. הכל חונק הכל מנותק הכל לא פאקינג זה. 

אני רוצה הביתה.. שנעלם לי בין הידיים..