כמאובחנת מגיל צעיר עם הפרעות קשב וריכוז (כ"כ לא אוהבת את המילה הזו הפרעה... זאת לא הפרעה זאת עובדה נוירולוגית) תמיד הרגשתי שאני קצת יותר מידי מודעת (או לפחות מנסה להיות) לסביבה ולעצמי ולתגובות של אנשים.
בין השיר המתחלף בראש, לדאגות ומחשבות ושאיפות, יש גם תמיד דיון פנימי על מה עשיתי עכשיו או מה אני מתכוונת לעשות עכשיו.
כשאני לבד עם עצמי יש את הדיון הזה הרבה פחות אבל דיונים אחרים עולים שאינם רלוונטיים לפוסט.
יש ממש ממש מעט דרכים בהם אפשר לגרום לי להפסיק לחשוב על הכל ולהתרכז רק בדבר אחד - מגע.
זה לא חייב להיות מגע מיני, אבל ככל שהמגע יתגבר עם תחושותיו ומעשיו, כך גם אפסיק לחשוב על כל דבר אחר + השיר המתנגן בראש.
אני בטוחה שאין פה מישהו שלא מכיר משחקי אדג'ינג בזמן שעושים דברים אחרים. היו כאלו שגלגלו וניסו לגלגל פייסל בזמן שאני מוצצת להם עמוקות, היו גם כאלו ששיחקו בי ואני לרוב לא הצלחתי להשלים את המשימה אלא אם הם הורידו הילוך.
אבל, הבנתי שיש גבול דק בין המקום הזה שאני מאבדת כיוון מחשבתי לבין.. הרגע שזה הופך להיות עוד אחת מהמון המחשבות שעוברות לי בראש. וברגע הזה העונג כבר לא מענג ולאט לאט הופך למטרד.
יש עוד רגע.. שבו.. העונג שלי הוא אחר.. יש לי סצנה בראש מדויקת לתחושה אבל עם פרטנר ממש לא וואו.
הכנו בטינדר או משהו כזה אחרי שעברתי לכאן.. אולי הוא התחיל איתי בפייסבוק אחרי שהחלפתי לתמונת פרופיל עם בגד ים בעל מחשוף עמוק עמוק עמוק.. הרבה התחילו איתי בגלל זה 🤦🏻♀️ ונשבעת שאפילו לא שמתי לב כמה הציצים שלי בחוץ.. רק רציתי תמונה חדשה במדינה החדשה שלי...
בכל מקרה, קוראים לו קליאו, הוא אסף אותי ברכבו בעת ערב ונסענו להרים מסביב. תאמת? נלחצתי. לא דיבר אנגלית משהו, אני במדינה זרה ואין לי שמץ של מושג לאן הוא לוקח אותי ואולי בכלל הוא ירצח ויאנוס אותי? בסדר הזה. היה חשוך ברמות ואני משקשקת בחושך אז הוא הציע שניסע למלון לפי שעה והסכמתי.
הוא לקח לנו את אחת הסוויטות, היא הייתה גדולה יחסית עם ג'קוזי ומקלחת וכל הפסיליטיז שאתם מכירים ממקומות כאלו. לא חיכינו הרבה והתחלנו להתמזמז.
הסצנה הזכורה לי היא דווקא אחרי הסיבוב הראשון. יצאתי למרפסת ערומה לעשן והוא לא חיבב את זה.. וכשסיימתי חזרתי לחדר, התיישבתי על 6 והתקדמתי לכיוונו עד שהזין שלו נכנס לפה שלי כשאני על הברכיים.
אני זוכרת שלא חשבתי יותר מידי.. הגוף דיבר לבד, העיניים היו חדורות מטרה וכל מה שעבר לי בראש שאני רק רוצה למצוץ עכשיו ושיסתום את הפה.
מעטות הפעמים בהם הקש"ר מפסיד למחשבות.. וממה ששמתי לב.. זה בעיקר בבדס"מ ומין.
כשאני חושבת על זה.. בתקופה שהשיר יצא הוא הפך למעין מוטו עבורי.. מסביר קצת את החקירה העצמית שהייתי בה אז😇