בשבוע האחרון היה לי בית ריק.. מלגור צמוד לשותף שעושה עבורי את רוב מטלות הבית השנואות, חזרתי לתחושה כשאני אדון לעצמי (ולגוש).
בחודש וחצי האחרונים חזרתי לעבוד ממשרד ולא מהבית. שינוי שאני יכולה להבין את החשיבות והיתרונות שלו, אני פשוט לא נהנית מזה בשום צורה. התשישות, העייפות, הצורך להיות כל הזמן בזמנים כי אחרת אאחר לעבודה או אלבש משהו לא מספיק טוב.
ממתי אכפת לך מה את לובשת? ממתי שאני צריכה להחביא את הטלפון והסיגריות כאילו אני עובדת בבור בקרייה...
העבודה עצמה.. משעממת. ממש משעממת. היא כמעט ולא קיימת וגם אם כן... משעמם לי מידייייי. משעמם ככ שאפילו היצירתיות שלי נכבית..
בנושא אחר, החלטתי עם עצמי שמתקרב הרגע לתת עדכון רציני לפרופיל שלי. פעם אחרונה שעשיתי את זה היה כמה חודשים אחרי שעברתי לאתונה ו.. אני מרגישה שהוא לא מדויק מספיק.. הוא לא לגמרי משקף את התהליך, האדם שאני היום ומי אני בעולם הקינקי - מיני ומחוצה לו. ועם זה... מגיע לא מעט חוסר ידיעה.... האם המילים שאבחר לתאר עצמי יהיו מדויקות מספיק כדי "לזמן" לי את הנכון?
יש עוד מילים? יש עוד המון... לא הכל רלוונטי לפלוט כאן.. מה כן?
טושה את יודעת שעוד לא התעסקת בשאלה מה תעשי עם עצמך תעסוקתית? אני מבינה שזה לא ממש אכפת לך או קריטי, העיקר משכורת נורמאלית אבל מה? את צריכה לכתוב קו"ח, את צריכה להתחיל לחפש כיוון, משהוווו!!!
סתמי כבר, תני לי לדחות כל דבר שאני יכולה לדקה האחרונה.