עברו כבר 3 ימים מאז אותו יום שבו נתקלתי במקרה באור.
היא לא עוזבת את הראש שלי, לא יוצאת ממנו, אני לא מוצא את האומץ לשלוח לה הודעה, מפחד לצאת מוזר.
בסוף יום עבודה אני מציץ בפלאפון רואה הודעה ממנה, "שכחת אותי כבר"?
ואני נזכר באותו אחהצ מפתיע..איך אפשר לשכוח משהו כזה?
"אני לא יכל לשכוח" עניתי, ומפה לשם קבענו להיפגש אצלה ולצאת להסתובב, ככה היא חושבת
אמרתי לה ללבוש שמלה, עדיף שחורה ונעלי עקב.
נסעתי לאסוף אותה, סימסתי לה לרדת למטה,היא כל כך יפה,חיכיתי לה מחוץ לרכב, מקבל אותה בחיבוק ונשיקה רטובה, פותח את הדלת שתיכנס לרכב,נכנס אחריה נוסעים, אליי.
"אני חוטף אותך אליי,הכנתי לנו ארוחת ערב ויין"
הגענו אליי עולים לדירה, אוכל בתנור ואני מוזג לנו יין.
שתינו ודיברנו בזמן שהאוכל מתבשל עד שיהיה מוכן. אחרי האוכל התיישבנו בסלון, לראות סרט שמן הסתם לא היה ממש מעניין אחרי כמה דקות והתחלנו להתנשק על הספה,לשלוח ידיים, העברתי את היד שלי לאורך הגוף שלה מלמעלה למטה לטוסיק שלה, הושבתי אותה עליי
הרגשתי מבעד לג'ינס כמה רטובה היא, הוא נרטב מכמה שהיא נטפה,שלחתי אצבע לתוכה ישר והיא שיחררה גניחה לתוך האוזן שלי ונשיקה רטובה על השפתיים שלי. הכנסתי עוד אצבע, ותפסתי בשיער שלה בכוח, מניע את האצבעות שלי בתוכה, מרגיש כמה היא רטובה,"אני גומרת" גונחת בקולי קולות ואני מרגיש אותה גומרת על האצבעות שלי.
היא יושבת עליי מתנשפת, מחובקת כשאני מנשק את הצוואר שלה, "לכי לחדר שינה שלח, תתפשטי וחכי לי במיטה"
"למה?"
" אל תשאלי שאלות, תעשי מה שאני אומר"
"כן..אני הולכת"
חיכיתי כמה דקות,התפשטתי ונכנסתי לחדר, היא שוכבת ערומה לגמרי,מוכנה לקראתי.
אני מדליק כמה נרות בחדר סוגר את האור, היא מהממת באור נרות עמום, מחכה לי,מחייכת, אני נעמד מולה, מחייך כי אני יודע מה הולך לקרות.