אתמול ישבנו אני וחברים לארוחת ערב בדירה של אחד החברים.
4 דפוקים מצחיקים שאפשר לכתוב עליהם סיטקום, רווק כמעט נצחי(אני), נשוי שנמצא עם אותה אחת כבר עשר שנים..בערך מהתיכון, האחד שפשוט מחליף חברות ולסבית. בשנים האחרונות אני הייתי הרווק היחידי, לכולם יש זוגיות..או הייתה לפחות, הלסבית ובת הזוג שלה שנכנסה לחיינו ונהייתה חלק בלתי נפרד יכולנו ב4.5 שנים האחרונות,היא אפילו הייתה בחתונה של אחותי,נפרדו. המחליף כבר עם אותה אחת 3 שנים וחשב שהם יעברו לגור יחד, נפרדו.
והנשוי,אחרי עשור ושנת נישואים אחת,בטיפול זוגי.
ישיבה מצחיקה רצח שבסיסה בעצב טברגשות על הלב מצאנו את עצמנו משתפים כמו שלא שיתפנו מעולם, המשותף לכל הפרידות הללו והבלאגן זה שהם זילזלו,וראו את האהבה שלהם כמובנת מאליה, והם מודים בזה,
אז צריך ללמוד לא לזלזל באף אחד בחיים שלכם, אל תקחו אף אחד כמובן מאליו,זה יכל לשנות את החיים שלכם ברגע.
ואז הבנתי משהו, זה לא שאני לא מחפש זוגיות מתוך אי רצון או משהו,ברור שאני רוצה,אני פשוט רוצה שזה יגיע כשזה יגיע,טבעי, בלי לרדוף,כשאראה אותה אדע שזאת היא, ארגיש את זה,אולי זאת מישהי שכבר בחיים שלי ואני לא יודע שזאת אמורה להיות היא, הכל פתוח אבל דבר אחד בטוח,אני לא אזלזל בה לעולם