בוקר טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב סינון
לפני 5 שנים. יום רביעי, 20 בינואר 2021 בשעה 16:27

הוא כותב לי: marry me.

לא, אני עונה. אתה בכלל מכיר אותי??

אחרת לא היית מציע בכלל.

שותף לא שווה חתונה.

מי רוצה להתחתן? כבר עשיתי את זה פעם אחת בחיים והספיק לי.

נראה שהוא מעט נעלב מהסירוב...

אני מלטפת את לחיו ומביטה בעיניו ומסבירה.

 

אומץ לחיות בעליות ובירידות זה לצד זו.

לתקשר גם כשקשה, גם בעצב, לא רק בשמחה וברגעים של היי. בפתיחות אמיתית.

 

לאהוב, לשחק, לשוחח, להזדיין, לחבק, לתמוך, לצעוק, להתפייס, לאהוב עוד, להתנשק בלי סוף.

 

אז בלי להתחתן. 

אבל יחד. בכל.

 

מבטיח? (אין תשובה)

 

אני מבטיחה.

 

 

לפני 5 שנים. יום שלישי, 19 בינואר 2021 בשעה 16:36

גוף אל גוף מתחת לשמיכות.

מתחממים זה בזו.

בלי מילים, העיניים אומרות הכל.

נשיקות עמוקות וחמות,

נוגעים לב ובשר.

 

ככה. רק ככה.

 

לפני 5 שנים. יום שני, 18 בינואר 2021 בשעה 16:59

אני מוצאת את הכלוב כמקום די מבחיל בדרך כלל, אם כי לעיתים אפשר לכתוב בו מילים שאני לא יכולה במקומות אחרים, ומי שמכיר אותי יודע שאיני חוסכת בהתבטאויות חדות ונוקבות במדיות אחרות.

הרגעים האלה שאני מבקשת הפוגה והסחת דעת בידורית מן החיים הרציניים והאינטנסיביים שלי אל תוך עולם וירטואלי ולא לגמרי ממשי, לא רציני שמהווה שעשוע קליל.

ביחוד באלה שהמאבק קשה ומכביד, שאז אני מצטערת שאין לצידי שותף טוב לחלוק איתו בכל המתרחש.

לא פשוט למצוא איש מספיק אמיץ שיוכל להכיל את כולי. לפעמים נצבט לי הלב מסדרות או סרטים הוליוודים המתארים שלל תלאות בחייהם של זוג, און ואוף ושוב, אבל בסוף הם ביחד למרות הכל... 

מעט מגוחך וילדותי וגם כאלה הם לפעמים חיי...

אז הנה, פרקתי.

לסיום שיר.

 

 

 

שקט.

 

לפני 5 שנים. יום ראשון, 17 בינואר 2021 בשעה 17:27

על שום דבר בחיים.

איזו תועלת יש בכך?

מה שהיה היה, את זה לא ניתן לשנות.

לאהוב בכל האחוזים שאפשר.

אול אין.

וכשכבר אי אפשר אז לא.

 

קשה למצוא איש אוהב.

אומץ לב הוא מצרך נדיר.

הדרך ארוכה.

אין לדעת איזו הפתעה מחכה מעבר לסיבוב...

 

 

 

לפני 5 שנים. יום שלישי, 12 בינואר 2021 בשעה 16:09

כלניות, רקפות, סביונים.

האויר מלא במתיקות.

אני יושבת לבד על עשבים ירוקים ורכים.

נושמת את האדמה.

סופגת את קרני השמש החמימות לתוכי.

 

מתנקה מכל השקרים שלך.

מהבטחות שווא.

מרצונות שהפחד שלך לא איפשר להם להתקיים.

האביב נכנס לי ללב.

בדיוק מאיפה שאתה יצאת.

 

הרושם שאתה מותיר הוא מקסים.

כל כך רציתי להישאר, להיות בשבילך.

אבל אתה אתה.

אני כבר יודעת להיזהר.

עשב שוטה.

 

 

💗

לפני 5 שנים. יום שני, 11 בינואר 2021 בשעה 15:08

 

 

מסע מפותל בעולמות אבודים...

 

לפני 5 שנים. יום שבת, 9 בינואר 2021 בשעה 10:17

זה הקטע שלי. 

מוזיקה גם,

כי לפעמים אין מילים...