|
|
|
דרך השיכרות יש כוח שנעוץ עצור לפני
חופשה עם ונוס.
כל החיים זה חופש ונחמד לשנות סטטוס במשחק הדיווחים
משפיע (גם עם ה' זה אותו דבר) אבל בדרכי שמי יודע מי יסייר בה
וצאצאים בלתי מחושבים, ובין התמכרות סטראוטיפית מדומה לעצבים במינון שמזכיר שהכל יחסי
אז הפעם תורי.
בלונד וציצי בראש - וכמובן - חוויה פנימית
היררכיה
ויש סיבה מאוד ספציפית לגיחה
איזה יופי שיש בלוג. אפשר לכתוב בו כל מה שרוצים. בלי מסכות, בלי עניינים. לשתף את כולם בדברים המעניינים שלך. המון חברים חדשים.
טוב. ברצינות. יש משחק חדש ישן שממוקם באתר שהוא יותר בית בשבילי. כבר הזמנתי אתכם לשם ולא נעניתם מי יודע מה. העניין הוא ששם אנשים ממשיכים להיכנס ולחפור בך גם אחרי שעובר משהו כמו יום מאז פרסמת את הדבר. לפחות אם אתה שומר על רמת פעילות מסוימת. (ואני די ענף שם)
וחוצמזה - מי רוצה להיות מקושר עם בדסמים? עוד יעשו לי לינץ' על לא עוול בשוטי.
הקיצר - אני בטח לא הולך לתמיד - אבל מזמין מכל הלב לצרוך אותי גם בחור הזה: http://stage.co.il/Stories/498163
תודה, והמשך יום נפלא.
שלכם
אני
בין בדידות והיגררות חשבתי עלייך
דמיינתי איך היית יפה פעם
ונאבקתי בצדק שלא יכולתי להסיר אותך מעיני רוחי
ועד היום את רחוקה ועמוקה במחשבותיי
צריך להצדיק את עצמי
בדרך המוכרת
לפני שהעולם ימחוק אותי
ידחוק את שאריותיי
עכשיו כשכולם לא כאן
מזמינים אותי להיכנס לחורים
מוארים בדימיון
משייט בחלליתי
לא יעסקו בלביים סרט פורנו שונה לחלוטין בו, שומו שמיים - הבחור יטיח את הצבר מהשבועיים האחרונים בפרטנרית עוד במציצה שתימשך מייד לזיון ארוך, כמעט טנטרי.
הם יהיו הומואים כי לא ישכילו להבין את הסם שמעבר לזין, של המהות הגברית, מבעד לדוק קסמי הנשיות
תקראו להם מעתיקנים, עלובי שוליים. האנשים הקטנים - מקסימום כמה סנטים?
שליטים לא מכורים באמת
ובתוקף חוסר יכולת אלוהית
מדשדשים בשבט שלנו
ומלגלגים בלי כיף על אחרים
עמוק כחצי נחמה
כל דבר צריך להתאים לעולם
אג'נדה פרטית היא בסה"כ ניסיון תפל לענות על ציפיות שמטוחות באופן שיש מצב שתחקור לעולם בלי להבין
לכן המוזריות והתלישות הולכים בד בבד כמרקם
וגם אם נדמה שטובעים עדיין אפשר להתחבר
אולי זה לא נעים
אבל בסה"כ לא צריך לעסות את זה בצורה גלויה למוח
קרוס בין אסוציאציה ותכנון לקוי שבוי
נ.ב
שמטוחה היא סוג נתעב בעיני 1ים של אמא זונה סמלית. הווה מתעמר
לובה הייתה אישה מלאת גוף, ועם זאת - ספורטיבית, כמתבקש מחיי השרדות על אי בודד. ולדימיר בנה שגדל עימה שם מאז היה ילד קטן, היה עלם עצום מימדים, בלונדיני ובנוי לתלפיות.
בשעת בין ערביים זו, כשהשמש כבר זרקה גוונים אדומים פה ושם, הזמין אותה ולדימיר לארוחת הערב שלהם. ישובים על סלעים שכמו נוצרו במיוחד לשם כך הם גמעו בשקיקה את הסרטנים בקוקוס, מלווים ומתובלים בשפע שנבחר בקפידה ובכשרון מצמח הארץ.
ולדימיר ולובה נעצו זה בזו עיניים מצועפות. בולדימיר החלו לאחרונה לפעום ההורמונים ביתר שאת, ולאט חדרה לבינתו ההשלכה המתבקשת של פעולת ההזדווגות שראה בחיות הבר. לובה, שהיצר המיני נעלם ממנה בשנים הארוכות, החלה גם להגיב. הפרומונים חגגו.
לא מן הנמנע שבקרוב התשוקה כאן תתלהט ומפגש הגופות הרוטטים ייקד באש.
רונה נעה במיטתה בחרמנות מתוך החלום. יד אחת על שדה הימנית, ויד שנייה על האיבר שהשכילה לא לוותר עליו. רקסי וטייטי - ספקי הייחום שלה, כבר החלו לכרכר סביבה בהתרגשות. טייטי מצמידה אחור שעיר, ורקסי מנסה להידחק אל ישבנה
10 כאלה ביום לפחות
שהחליטו לחשוף במלוא העוז מיניותן
חלקן כמקצוע, אבל בלי מטבע
של מס הכנסה קטן
קצת צומי והמון חרמנות בריאה
אל מול המון משתוקק
והכאה על חטא כחלק ממשחק
וניצול כל פרצה להאט
לא לשקוע לתוך אבדון זה אסור
התכלית לא מרשה
ושפיכת קצת זרע לשווא
תוסיף לייצר עוד בושה
שבוי בטריקים
רודף אחר כבוד אמיתי
בעיניי עצמו מחפש
אומלל מקורי
"ליטפתי את התחת הגדול והעמוק שלה. התחככתי בשדיה הלאים. נזכרתי שאני אוהב דוגמניות. התחלתי לשפשף במרץ. מפניי נזלו אגלי זיעה, והתנפצו כרעמים במורד לחייה עד עמקי טבורה. היא נעצה בי מבט מת בעיניה הגדולות המאופרות בכבדות מכשפת ונהמה בבוז: אשלח אותך להשכיל קצת, להרחיב את איברך ושרירך, ואולי אקבל אותך כשתהיה ראוי.
הפנתה את זנבה והלכה לבלי שוב בהשאירה שובל של חלום"
