היה היה לי בלוג

את שרה שזה מכשף
אצבעותיי מתופפות על הקלידים לקצב האלקטרוני
רוחות חודרות קידוחים ותלאות
רוצה להתמכר קצת
או הרבה
נכנס לטראנס
מדמיין את שערך השחור החלק הקל מתבדר ברוח
ויסלחו לי כל השאר
אינכן פסולות - אנחנו יודעים שיש לכם קסם
אבל בואו נקשיב לה
אני מתפעם. זה כיף
אני משתף, סוחף הלאה
את הכי יפה כשאת באה מתוך ומספקת את

כאב. אלימות. ניתוק. התרחקות.
להנות מההשפלה.
רצח. חנק.
צביעות של חוסר ברירה.
שוני. משהו פועם.




לפעמים כל אות נבררת החוצה מההתקדמות האנרטית של המחשבה. לא למען. תהיה של ניצול הזמן.הקצב מדיטטבי. לא שגרתי.

לטבוע.

לא תמיד מסיבות אידיאולוגיות
כפצפיסט למילה נלחם אמורה להיות קונוטציה שלילית לא פחות מלדיכאון
כאדם חכם שלא נתלה אף בשפה אני אמור לקבל את הכל
כמשורר, בנוסף לרוח שבורה, אני אמור להשתמש בחידוד
גם כדי לחיות באופן פרקטי או מוצלח

אני יכול לשכב בביבים
מה רע בזה?
להשתחרר מאחריות
לגנוב עוד קצת
לפרוק מוסר
האם שם האושר שוכב?
למי אכפת

תהיה חיובי הם לוחשים
מקורי
זוהר
אבל לפושעים יש אג'נדה אחרת

אחרי הכל - כולנו בני אדם
טוב ורע הם חלק מהעולם שיצרנו
לשנות את העולם כנראה שגם ביליארדים של רצונות מנוגדים לא יכולים באמת
מקסימום לדגדג מקסם שווא
ו"להבין" שיש נשגב

מגרים אותי
הצתה מאוחרת
משמן היטב
לפי דרישה גודל
אולי יהיה לזה סוף
כשמישהי תרצה שאשים את התחת הגדול שלי על הפנים שלה

בינתיים - מוח ריק
מאוכזב קצת מההכרה
שקשה לשנות
והעולם נגדי
אולי לא באמת
אבל לפחות בהגדרה
ורב השיעמום
ואין מקום גאה להניח בו את הראש
ועדיין - אחרי הכל - עדיין חיים
מיותר
שנאה

הכל כאן בהתכתבות
אופנה
אני אוהב את הכפילות
וצריך לגמור

במילה קרע מסתתרת המילה רע. להתחיל לעקוב אחרי האותיות. אבל מה עם הצלילים? רע כמו חבר. לפעמים לשיר אין שורות. כתבת מכתב כמו פואט. רץ להתחבא, אבל בקושי מבין מה עושה. פשוט לא אכפת. רק מנסה להגיע לבלאנס.
אי של שפיות בים של ריקנות ששוחים בו הקרעים של המפלצות בעלות זכות הקיום. לפרוק וללכת.

קשה לעזוב
תמיד יש דרך חזרה
למה לעשות את זה 2אובויס?
אל תתביש או תירתע
אפשר להודות בריגשה כנה
לידועות ולסמויים
להדגיש שובל
מטאפורה
ביי

רוצה להיות אהוב כמו חור שחור
להיות מפתיע כמו התפשטות קוסמית
מחויב כמו חומר אפל
בריק יש חלקיקים שקוראים לי לא להסתלק
הדלק של הדמיון הקטן

מתפרס לריבועים
מוותר על לסיים את האהבות שלי
ההגדרה כבר מגוכחת
גם החיפוש אותו סיפור

תסביכי הספק
מאבק נדון לכישלון
מחדד - איפה הכיף?
כנוע לחברה

רע יודע להתפוגג
טוב מתחבא
ואת כל שלא אמרתי
שלחתי הלאה ויתפתח

הלכתי לפגוש את עדי זילברברג למעין ראיון חג לקראת צאת אלבומו החדש. התיישבנו לנו מול המחשב, תאורה עמומה, דיסק האוסף האחרון ברקע...
- דיסק אוסף? זה לא בדיוק האלבום הראשון שלך אם כן...
- חחח, גם לא האוסף הראשון. בכל זאת, מאחר שאני עדיין לא ממש מפורסם (חוץ מקצת פרסום באינטרנט בעיקר) סביר להניח שזה ייחשב כאלבום הבכורה, אם המהלך אכן יצליח.
- מאיפה הרעיון לראיין את עצמך?
- ובכן, אני לא בטוח מי עשה את זה כבר לפניי...בכל אופן, יש כאן שילוב של כמה דברים. מעין התכוננות לראיון הראשון שיפורסם אינשאללה מתישהוא בעתיד הקרוב, וגם במה להתמקד בנושאים שחשובים לי שיעברו, ולא דרך מתווך, או מישהו שלא מכיר מספיק
- טוב, ספר לי קצת על האלבום שאתה עובד עליו כרגע
- מבחינה מוזיקלית ונושאית האלבום יהיה טיפה מישמש, מה שמזכיר אלבומים קודמים שלי. זה אומר שיהיה בו קצת אוונגארד, לו-פיי, השפעות ג'אזיות, קלסיות, אוריינטליות, נגיעות אלקטרוניות משמעותיות, קריצה לפופ, נשמה של בלוז ורוק....מבין לאן זה הולך?
- בהחלט ערב רב
- כן. מה שיהיה שונה זה הפרפקציוניזם בסינגלים, והנסיון להוציא מוצר ייצוגי. לשם כך אני נעזר בשני חברים שמומחים בהפקה מעניינת, אך עדיין ייצוגית הרבה יותר ממני. 1 מהם הוא דן צפורי, ששוכן כאן באתר. את השירים שעליהם עבדתי איתו אפשר לשמוע כאן: (יתרונות הראיון האינטרנטי...:) http://stage.co.il/Stories/284238 http://stage.co.il/Stories/307283 בכל אופן - מבחינתי הם לא גמורים עדיין (מיקס ושירה), ואני מקווה שנמשיך לעבוד עליהם עד שנמצה את הפונטנציאל הגלום בהם. במקרה של חיבוק לילי זה אמנם יהיה קצת בעייתי מאחר שהערוצים הושמדו ככל הנראה..
- אני חושב שזה המקום להזכיר שחרף היריעה היחסית רחבה, אין ספק שניתן להרחיב הרבה יותר בדיסקוס הנושאים השונים, אבל בוא נעבור הלאה, כדי שבכל זאת נוכל לתת טעימה משמעותית מספיק מהרבה נושאים שבהם ראוי לדון. הזכרת חבר נוסף. אתה יכול לספר משהו על העבודה איתו?
- כמובן. שמו שלומי בן עטר. הוא מתעסק בעיקר במוזיקה אלקטרונית (וגם ערבית, אבל זה לא קשור כרגע). עשינו ביחד טראק האוס שמחכה למיקס, אבל כבר מתנגן בחו"ל עם הרף מיקס. טראק די מדהים. העבודה עם שלומי היא מאוד איטית ופרטנית, אבל אנחנו כבר מתקרבים לסיום. ברגע שנסיים את שני השירים שעליהם אנחנו עובדים, אני אתחיל לפעול למען הוצאת הדיסק לפומבי וקידומו, אף שהדיסק רחוק מאוד משלב מוגמר. בכל אופן, לדעתי מספיק להוציא סינגל סינגל בעיתו, ולהמשיך את העבודה על הדיסק במקביל. אני קצת להוט להוציא כבר את החומר. גם כך אני מרגיש שהעבודה עליו נמשכת הרבה מעבר למתוכנן.
- אתה קצר רוח?
- פחות משהייתי, אבל אני חושב שהפירסום שלי צריך לקרות כבר. אני בקרוב בן 30, ועדיין לא השקעתי מעולם השקעה רצינית בלדאוג לכך שאהיה מפורסם.
- מדוע חשוב לך להיות מפורסם?
- אני תופס את עצמי בעיקר כיוצר. כזה שיש לו אמירה, הצדקה, וצורך להשפיע על עולם שפועל בדרך שרחוקה מתפיסתי את הדרך הנכונה. אני מרגיש קצת לא במקום הנכון בחיים האישיים שלי.
- לפרסום יש מחיר. אני יודע שאתה מתלבט...
- נכון. כרגע לדוגמא אני יכול להביע את דעותיי ולהפליג עם דמיוני הפרובוקטיבי מעל גבי האינטרנט ולא בעילום שם, ועדיין יש לי את היכולת להציג פנים אחרות לחלוטין למי שאני אמור להיות מהוגן כלפיו. אני גם לא עושה בושות לאף 1...הפרסום אמור לטאטא את היתרונות האלו החוצה. אני אצטרך להיות אחראי יותר, אבל האמת היא שאני לא מתבייש בדעותיי. אני נוטה (נטייה טבעית של הבריות) לחשוב שאני יכול לשפר ולתרום לפניה של החברה. בכל אופן - כן - אנשים מסוימים עלולים להתחיל להסתייג ממני, וזה חבל. בטח שגם חבל אם מישהו ייפגע מלגלות עליי דברים, או שייצטרך להתבייש בי (בעיקר משפחה אני מניח), אבל עדיין - זה אני, ואני רוצה להיחשף לעולם. אני רוצה שתהיה לי יכולת לתרום לחברה את הרעינות שלי.
- אתה יכול לפרט כמה מהרעיונות האלו?
- טוב, זה יישמע קצת כמו העתקה של היפי, אבל כנראה שאם אני משתייך לאנשהוא אז זה לקבוצה הזו. אני בעד אהבה חופשית ומרובה. אני נגד מלחמה, אלימות, התעללות והתאכזרות. אני בעד חופש. סמים למשל. או עירום. נגד שטיפת מוח. אני לא רוצה לחנך אף 1, אבל מקווה לדחוף את הרעיונות האלו, מתוך תקווה שאנשים ישתכנעו ויפעלו למען מה שאני תופס כחברה בריאה וטובה יותר. כיום אנשים חשופים לאלימות ועבדות...צריך לשנות את הכלכלה מהיסוד. אולי לבטל את הכסף...אין לי רעיונות מפותחים לחלוטין...בכל מקרה, כמו ג'ון לנון - אפשר לנצל את הפרסום לפוליטיקה.
- אתה נוגע כאן בצורה מאוד מבולבלת בהמון נושאים. חשוב לך להתפרסם כדי לתרום לחברה. מה עם לתרום כאמן?
- לבנאדם מאוד קשה לשפוט את עצמו. אני לא מצליח להגדיר לעיתים קרובות במה אני מיוחד, וכנראה שאני משקיע הרבה יותר מדיי זמן בלדוש את הנושאים האלו. בכל מקרה, נדמה לי שאני אמן ראוי.
- מה דעתך על המצב העכשווי בפוליטקה ובמוזיקה?
-החזרת לי בשני נושאים נפרדים:)
ככלל נדמה לי שאנחנו עושים עוול לערבים. אני בהחלט שייך לשמאל. יחד עם זאת, אני מקווה לאחווה קוסמופוליטית, שמעבר לפתירה מהירה של המצב הנוכחי. אני נגד גבולות.
במוזיקה...יש יותר מדיי מוזיקה משעממת שמשודרת ללא הרף להמונים, אבל צריך להיטים כנראה. מגבשים את הזהות. אני לא יודע כמה זה טוב. בכל אופן, אני מוצא כמה הפקות איכותיות יותר פה ושם. בעיקר של כושים. האמת שאני לא מאזין מספיק למוזיקה. אני גם לא רואה הרבה ערוץ 2 וכאלה. בכלל, אני די מנותק ממדורת השבט. חי קצת בעולם שלי.
- בוא נדבר קצת על פרסומים קודמים שלך. יש ברבים מהם פרובוקציות מיניות. אתה תופס את עצמך כסוטה מין?
- אני תופס את עצמי כאדם פתוח מבחינה מינית באופן רעיוני. אני לא רוצה להיכנס לחיי המין האישיים שלי, משום שזה יפגע בפרטיות של אחרים...לי לא אכפת כמובן, אבל כל 1 והבחירות שלו. אני לא חושב שאני סוטה במיוחד. יש לי מחשבות מיניות די סטנדרטיות, עם הייחוד האישי שלי, שאולי קצת בולט בנוף.
- מה באמת לגבי הייחוד שלך? אתה תופס את עצמך כמיוחד ומקורי?
- יש לי נטייה שמזינה את עצמה לעשות דברים אחרת. זה בילט אין באופי. זו לא מטרה קדושה. יותר כמו תסביך. בכל אופן - בערך בילתי אפשרי להיות מקורי באמת...
-טוב, אני חושב שנגענו ברוב הנושאים שרצית לפגוע בהם. אתה מרוצה מהראיון?
- ובכן, ההרגשה שלי היא שהוא טיפה רדוד. חבל לי. בכל אופן, אני בטוח שאפשר להתעמק בנושאים כאן גם דרך היצירות והתגובות השונות שלי, ובוודאי יהיו גם עוד ראיונות בהמשך. מי שמתעניין יכול ללמוד עוד דרך כל אלה, או פשוט לשאול, ואולי כשיהיה טרי עוד אוכל להרחיב. לפחות אין כאן כתב שסילף את דבריי.
- אוקיי, עוד דברים שחשבת עליהם וברצונך להוסיף?
- יש לי דיעות בקשר להרבה נושאים, אבל מכיוון שאני לא בטוח שהן רלוונטיות כרגע לרמת הניסוח והריכוז של הכותב והקוראים, באמת נדחה אותם לפעם אחרת ונסיים כעת.
- ובכן עדי, תודה רבה על הזכות הזו לראיון ראשון, ובהצלחה עם האלבום שבדרך ובכלל בהמשך
- אני מפנה את הברכה האחרונה הלאה לעולם:) מקווה שיהיה לכולם גם מהנה ומעניין לקרוא, ואולי כבר אפשר להשפיע קצת על העולם לטובה
- חג שמח. מקווים שלא נבהלתם מפיצול האישיות היזום הזה. אתם לא שיכורים, זה בסדר. (בעצם, מאיפה אנחנו יודעים?:)

קשה להשאר אדישים לסאגה המתמשכת של המשפחה שנקלעה לכאן. כמו שניתן לנחש רק איך בכלל היא צצה, כך גם אפשר לתהות אם המחבר (נקודת ההנחה שלי) לא שכח עוד כמה סטיות, שאולי יצוצו ביום מן הימים. הרי בני אדם לא מספרים את כל האמת כאקסיומה. אולי הייתה גם נקרופיליה? פשוט לך תדעו.
הסיפור הוא משהו כמו רשימת מכולת של הפרעות, וקריאת תיגר על נורמות המחשבה. רובנו לא מקבלים את הרעיון שמשהו כזה ייתכן, אבל העובדה היא שברחבי העולם, ולאורך כל ההסטוריה, כל התופעות שתוארו לעיל קרו וקורות. כמו כן, אין ספק שכולנו לגמנו בצמא כל אזכור מיני ו/או נפשי חברתי. ה"יצירה" הזו פוגעת בנו כשם שהיא מתעסקת בחומרים חבויים אך קיימים.
עוד רבות ייאמר בתחום השחרור. המיני, המחשבתי, החברתי. בין אם בתחפושת, ובין אם נישא על כנפי איזו רוח.
בטוחני כי המחבר רק רוצה אהבה ומנסה למצוא את מקומו. עדיין, נדמה לי שמסריו חיוביים ביותר. קחו את זה הלאה. אני אמשיך לעקוב. ייתכן אף שמדובר באמנות. מצאתי רמזים. פרובוקציה וקריאת תיגר היו אף הן חלקים דומיננטים באופיה של זו הבריה המתווכת.