לפני 19 שנים. 26 באפריל 2005 בשעה 17:51
עיניים מחונכות למחשוף
נשמה לאינטרנט
ואופי שסופר דכאונות וצובר התאבדות
סיסמאות תכן ריקות
בקושי
חי
היה היה לי בלוג
קצת מזה וקצת מזה. חדשני...לפני 19 שנים. 24 באפריל 2005 בשעה 0:12
חולני כמו נזיר
סקסי כמו סוטה
מושפע מעיצוב האופנה
מסתכל על פנים וחמוקיים נשיים ביתר שאת
אם את רוצה אותי
תראי זה אישי
אולי תתחילי לרדוף?
אני לא פאקינג העבד או הדום
בקושי אני כבר כלום
לפני 19 שנים. 23 באפריל 2005 בשעה 23:49
לעולם לא אהיה כושי גדול
שיטחן אותך, ואת תרכבי
מלאת צהלה
עליי להשלים עם גורל פילוסופי
ואת, אם את רוצה אותי
כנראה שאת לא חייבת להיות כמותה
לפני 19 שנים. 23 באפריל 2005 בשעה 10:48
אין יכולת מובנית להמשיך
סשן? למה לא
להשתנות בשבילך - קשה לי להאמין
לחנך אותך? -למה מי אני?
ראש פתוח בכיף, אבל - הגדרה עצמית
לפני 19 שנים. 23 באפריל 2005 בשעה 6:15
כן, בוודאי ששמתם לב שלא מדברים עליי יותר מדיי...לא יודעים איך לאכול אותי - הכבשה הרעה של הבית, אז מתעלמים. כן, יש לי הזין הכי קטן. בגלל זה אני ממורמר. אולי בגלל שאני הזנוח מינית יחסית בבית...כולם מעדיפים קודם כל לשכב אחד עם השני מאשר איתי. לא שחסר לי מין במעגל הגילוי עריות שלנו. אולי זה בגלל הפרצוף החמוץ שלי? מה קדם למה? זה מרגיז, אבל במסגרת הבית אני כמעט אימפוטנט. אבסורד קצת, לא? זין קטן אמור להתמלא בקלות..
אז ככה, משפחה שלי. אם אתם כ"כ רוצים לדעת - מין נורמלי בקושי יש לי. מה כן? סבא התעלל בי! כן - הסבא הנחמד והנורמלי שלנו דפק אותי כבר כשהייתי ילד, ולמרות האווירה בבית - לא נהניתי. לא ידעתם שסבא בעסק, הא? במשפחות נורמליות בטח היה קוראים לזה אונס מזעזע ושולחים אותו לכלא. אתם מגלים (בתדהמה אולי?!) רק עכשיו.
ושכבתי עם סבתא. מאז שסבא מת, ועד שהיא נכנסה לבית חולים כמעט. כל פעם שבאתי לבקר אותה. היא חיבקה אותי, ובאופן די טבעי התחלנו להזדיין. אין על הגוף הנוקשה שלה, שאפשר ללקק בו קפלים אולאובר.
אבל היא מתה, וחזרתי להיות מדוכא. אז התנדבתי קצת בבית אבות. זוכרים את זה? זוכרים כמה הייתי מסור, עד שקיבלתי אפילו ציון לשבח, שתליתם בסלון? (זה בשביל להשוויץ בי באמת, או חלק מההצגה שאתם נותנים לעולם?)
ואז, בליל סדר 1 לפני שנתיים, כשכמעט בא לי להקיא, ראיתי אותך אמא מזדיינת עם הכלב של השכן. כן. סודך נגלה. (תמיד עניין אותי אם זה סוד... פשוט לא שמעתי אתכם מדברים על זה אף פעם.)
אתם יודעים מה הסיפוק המיני שלי בשנתיים האחרונות? כן, כן - הכלב מזיין אותי.
משפחה דפוקה. בא לי למות
לפני 19 שנים. 22 באפריל 2005 בשעה 6:29
המזל לצידך, אבל אפשר לסמוך עליו?
כל 1 והקארמה שלו
מה שלא תעשה יהיה בסדר
בחן את הגבולות
יום 1 זה יגיע לך בהפוכה
מעניין איך זה יהיה
מעניין אם תצטער
בינתיים נראה שלא
לפני 19 שנים. 21 באפריל 2005 בשעה 19:51
"הבן החייל". קצת ממעיטים בערכי. אני חייל מסור. חייל של שלום ואהבה. הדרך שלי משלבת לחימה מונעת ושיגולים. כך עשיתי גם לפני הצבא, והיום אני מומחה שלא מדברים עליו, אבל את הדיסקרטיות שלמדתי בבית אני יכול לנצל בכל מקום. כך גם את הכישורים האחרים. סוכן כפול, ומשגל כמו בונד לפחות.
מאז שאמא הכניסה אותי לחיקה לא פסקתי. בהתחלה הייתי רק הבן של אמא. אבא היה קצת בצד... אבל מהר מאוד יופיי ואופיי סינוורו כל זבת חוטם וכוס בסביבה. לא שזה הפסיק את ההתברברות הביתית. בבית באמת טוב מאוד. אמנם, אבא חולה בעיקר על אחותי, אבל סה"כ - אנחנו נהנים כולנו מהחברותא האוהבת. זה אולי נשמע לכם סוטה, אבל האמת שזה נפלא. יש לנו איבזור מושלם (לדוגמא מיטה עגולה תלויה רחבה מאוד, שעליה אנחנו עושים לעיתים מעגל 69), ובעיקר - יכולת נתינה בילתי תלויה כמעט, ומקבלת ביותר. כשרוצים משהו אחר, פשוט מכניסים אותו. לדוגמא, פעם התעניינו בסאדו. אז הלכתי לדאנג'ן פעמים מספר, למדתי, והשתעשענו לנו אח"כ גם בבית.
אני אישית שגל מומחה. יש לי אחלה אכבר מותק יפיוף של זין. כזה שפשוט אי אפשר לא לתת לו לק. אני מניח שהביטחון, האינסייט והניסיון שקיבלתי בבית מתערבבים לבלילה המדליקה הזו.
חבל שאחותי צריכה להיות בסרטים, ואני יכול לזיין כל מי שאני רוצה. העולם באמת לא מושלם, ואני לא בא כאן להתרברב. רק להסביר שחרף מה שאתם עלולים לחשוב - אנחנו אנשים טובים שבחרו בדרך מצוינת. הלוואי על כולכם.
טוב, יאללה. מספיק. יש כאן כאלו שרוצות אותי לפני שאני הולך?
לפני 19 שנים. 21 באפריל 2005 בשעה 10:01
כל עוד יש אינטראקציה זה בסדר
מסתדר לבד, לעיתים רוצה אהבה
מקבל מכה נפשית - צינוק
שולח את המוח העיוור לשוטט
לפני 19 שנים. 21 באפריל 2005 בשעה 9:56
חרה לי כשקראתי את בעלי היקר כאן. מלהג על כמה שהכל כביכול נפלא אצלנו. אז כן - אני אישה מאלו שאכפת להן מהכוס. כל המשפחה מינית. אני מאמינה בחופש, אבל בעלי? מצד 1 אומר שהכל חופשי ופתוח. כמעט לא מתחשב בלשון הרע. מצד שני - אוי ואבוי אם אני אכנס להריון ממישהו אחר. כמובן שאני צריכה להיות בררנית. אז אהבתי קצת את הילדים, אבל אני צריכה בעיות בד.נ.א? בסופו של דבר שנינו מחושבים בהשקעותינו.
אני מקווה שהוא יקרא את זה. אין ממש סיכוי שלא, אה? גיחי גיחי
אנחנו מסכימים שהלוואי והעולם היה מתנהל אחרת. הלוואי שבאמת היינו יכולים לאהוב ו/או להשריץ כרצוננו. הלוואי שהאהבה היתה מכילה טוב טהור. כמו שאיש חכם עם אמונה מעוותת אמר פעם - מה רע ברע?
אגב - הבת שלי גם רוצה להוסיף את עצמה. בבקשה שרמוטה:
אהלן אהלן. אל תתבלבלו - עכשיו זו אני. הכוסית של הבצפר. המזרן של השכונה. אותי לימדו שמין זה טוב, ותאמינו לי שאני נהנית. קצת כועסת על אבא, ולא בגלל שהוא מזיין אותי, אלא בגלל שהוא שמוק. אבל אמא? ואחים שלי?
אבא ואמא מבקשים יפה, ועם איזהשהוא הגיון, לא לפרסם את הסטיות שלנו יותר מדי. כאן זה בסדר, כי זה אנונימי. בתכל'ס - יש לנו בית קצת מסוגר בגלל כל העניין. כנראה שאי אפשר להימלט מהצביעות. אני אישית - שוכבת עם כל מי שאני יכולה. אולי זה יעבור לי, כמו שקורה להרבה, אבל בתכל'ס אני מנצלת ומתכוונת להמשיך לנצל כל הורמון מתפרץ שלי עד תום. אין דבר יותר כיף מזה בעולם. כל פעם יש התנסויות חדשות. וזה אפילו לא שאני תקועה רק במין - החיים שלי מלאים בהמון.
יש לי ספקנות בריאה, חוש לפוליטיקה, מוח מבריק, ציונים טובים, מליון חברים. כן - גם כמה לשונות רעות שייזדיינו. האמת - בגלל זה אני מתעסקת בעיקר עם כאלה שיש להם אינטרס ברור לא לפטפט, ואני לא מדברת רק על אבא ואמא והאחוכים שלי. מורה למקצוע שלא בא לי עליו, מנהל שרצה להעיף אותי על גרפיטי, שני שוטרים שתפסו אותי עם ג'וינט... מבינם ת'כיוון, נכון?
הקיצר - רציתי להודיע - לא רק שאין לי בעייה עם ההשתרמטות שלי - אני חושבת שאני פורחת, ואגיע רחוק יותר וטוב יותר מרובנו. ואל תבלשטו לי שאני קטנה מסכנה ולא מבינה - אתם גדולים אבודים ואומללים!
זהו לבינתיים - אני עוד אחזור אולי. משעשע לראות איך אבא יגיב...חחח
לפני 19 שנים. 21 באפריל 2005 בשעה 9:34
מנסה ללמד אותי שאת מרגישה באמת
אני לא מאמין
לא ההגיון קובע
גם הנצח מילה זנותית