היה היה לי בלוג

"הבן החייל". קצת ממעיטים בערכי. אני חייל מסור. חייל של שלום ואהבה. הדרך שלי משלבת לחימה מונעת ושיגולים. כך עשיתי גם לפני הצבא, והיום אני מומחה שלא מדברים עליו, אבל את הדיסקרטיות שלמדתי בבית אני יכול לנצל בכל מקום. כך גם את הכישורים האחרים. סוכן כפול, ומשגל כמו בונד לפחות.
מאז שאמא הכניסה אותי לחיקה לא פסקתי. בהתחלה הייתי רק הבן של אמא. אבא היה קצת בצד... אבל מהר מאוד יופיי ואופיי סינוורו כל זבת חוטם וכוס בסביבה. לא שזה הפסיק את ההתברברות הביתית. בבית באמת טוב מאוד. אמנם, אבא חולה בעיקר על אחותי, אבל סה"כ - אנחנו נהנים כולנו מהחברותא האוהבת. זה אולי נשמע לכם סוטה, אבל האמת שזה נפלא. יש לנו איבזור מושלם (לדוגמא מיטה עגולה תלויה רחבה מאוד, שעליה אנחנו עושים לעיתים מעגל 69), ובעיקר - יכולת נתינה בילתי תלויה כמעט, ומקבלת ביותר. כשרוצים משהו אחר, פשוט מכניסים אותו. לדוגמא, פעם התעניינו בסאדו. אז הלכתי לדאנג'ן פעמים מספר, למדתי, והשתעשענו לנו אח"כ גם בבית.
אני אישית שגל מומחה. יש לי אחלה אכבר מותק יפיוף של זין. כזה שפשוט אי אפשר לא לתת לו לק. אני מניח שהביטחון, האינסייט והניסיון שקיבלתי בבית מתערבבים לבלילה המדליקה הזו.
חבל שאחותי צריכה להיות בסרטים, ואני יכול לזיין כל מי שאני רוצה. העולם באמת לא מושלם, ואני לא בא כאן להתרברב. רק להסביר שחרף מה שאתם עלולים לחשוב - אנחנו אנשים טובים שבחרו בדרך מצוינת. הלוואי על כולכם.
טוב, יאללה. מספיק. יש כאן כאלו שרוצות אותי לפני שאני הולך?