היה היה לי בלוג

באמנות כותבים בבלוג
בספייס לא לי
מדוכא, בכמה שירים מחזרתי התאבדות
מסוכן להיות חסום
אבל בשיר מעביר בתמציתיות יתרה
פורק קצת רגש במסגרת מותרת
כי ככה אני קבעתי

בראשית הכאבנו. התמכרנו לכאב. המצאנו משחק. ככה זה - חייבים התפתחות. עוד משחק ועוד משחק, והתפתחות נוספת. בינתיים איבדנו קצת ממה שהיה.היום אנחנו אפילו לא יודעים למה אנחנו מכוונים. אז יש קהילה קטנה שנהיית טרנדית, ומגדירה ומצרפת אליה עוד ועוד. כמות הקיצונים השתנתה? אולי ההגדרות מרוככות? יש חפיפה בין העולם הרשע ובין טוב הלב שמופגן בממלכת הסאדו. מקום עם אהבה. אנשים ריקים וסובלים אולאובר. חיים במשחק שגדול עליהם. צריך לצאת ולהחליף שוב. לו הייתי שובר שורות היה כאן שיר. עדיין כל 1 יכול לפרשן.

שמש וסוף
הגעתי לחוף
(הייתי בטיול בארצות)
כל אחת שונה
כל אחת דומה
ואני דומה לקוף

לפעמים במעבר
מאבד או מחפש
זהות בדויה או לא
כנראה שנדונתי
לקטון עם עצמי
לנמוק בתהליך לנצח
כרגיל מחפש אהבה
אוהב בקושי להעניק
שוחה כמו דולפין
כמעט חכם
אבל לא מפוענח
חיזרי

כמעט מנוכר
מפזר חיצים
קשה לקבוע
אם מכוון טוב
אבל מה משנה
איפה שיפגע
אפשר לצמוח בלי להפגע?

עולה על ספינה
ויוצא אל מסע
הרחק הרחק מהחוף
(בטח - אין יור דרימס)

- תראי חדווה... אני באמת לא מבין למה כל הזמן את הולכת עם מראה כל כך זנותי
- אתה לא מבין ברוך? אף 1 לא יסתכל עליי בלי זה. הכל כל כך מובנה. כל כולי מושקעת בזה
- את נהנית?
- קשה לי לקבוע; נראה שאין לי ברירה. היית יכולה לשנות את כל החיים שלי, אבל זה יותר מדיי. אני יכולה לדמיין רק עד גבול ההעזה שלי
- תגידי - זה שאני נשוי לא מפריע לך? - הרי כתבת בפרופ בפירוש - "לא לנשואים!"
- אנחנו בקושי מדברים. כנראה שאני בודדה הערב...
- את נפש שלי. אני מחכה לך כל היום
- למה אי אפשר ליצור איתך קשר חוץ מבצ'אט המזד()*&^ן הזה?
- הופה. יצא המרצע מהשק...:) בעצם בא לי לומר - "מקרום הבתולין":) חח - סתם אסוציאציה של נרתיק... והמבינה תבין...
- סוטה:)
- אתה יודע - אני מאוהבת בך
- בטח שמאוהבת - הרי אני נשוי - מצד 1 - הכל על בטוח, ואפשר להתגרות, ומצד שני - אולי הסכסכנות הנשית שלך, הלוחמה האומללה והבילתי פוסקת על משאבי זרע והצמתת זכר. אוף! שכחתי מה תחילת המשפט
-חחח לך תאונן יא מסטול חרא. - להתראות מחר, ובזה - אני בטוחה!
אדיוט מתוק
ביי פיקטיביים מוחשיים שלי.
עכשיו זה פתוח כמו כוס או תחת של סוס סיסי
מגעיל

מה זה שווה?
כתבתי משהו מפלצתי
ועכשיו סתם?
שאריות של אלכוהול
חייבת לבוא נפילה
היה באמת מוצלח נדמה לי
רגע לפני הפורנו המתבקש

עוד היכרות
בטח ייכנסו עוד כמה
החלפתי התמכרות

חלום החיבוק
קרבה עם מחסומים
ואיה האושר?

ישבתי עם אישתי השופעת בסלון הנוח ובפלזמה ברקע סרט גנגבנג מעניין, ומפוצל - תוכנית המסבירה שאנו נמשכים למריחים שונה. יעני - בטח לא בני משפחה. מכיוון שאנו ערומים ופולטים הסלון מעוצב בכתמים ומנוקה תכופות.
-את לא חושבת שהתיאוריה הזאת, שאנחנו מחפשים להזדיין עם השונה והרחוק כדי לשפר את הגנים קצת סותרת את העובדה שיחסי מין מתקיימים בתוך המשפחה לעיתים קרובות בפועל, שלא לדבר על הנטייה האיומה לשבטיות והוקאת השונה? שאלתי אותה
היא משכה בכתיפיה בעוד יד אחת תחובה בין רגליה ובדיוק אז הבן החייל שלנו נכנס
- הי בן - איך היה השבוע בהתנחלות? שמחנו לקראתו
- אתם לא תאמינו - השבוע עשיתי את זה עם ערבייה ומתנחלת אמא לשמונה ביחד. היה מטורף.
אולי זה המקום לציין שלבנינו איבר מרשים וביטחון עצמי ואופי בטוח שירש בבית, מה שמביא לו הרפתקאות רבות. בכלל בבית יש לנו מערכת יחסים מאוד פתוחה, כולל מין ואורגיות בינינו. רק האח הקטן קצת מקנא כי האיבר שלו לא מפותח, אבל עדיין - לא הייתי משתמש במילה תסביך כדי לציין את הקריצה האדיפלית שלנו.
לבת הקטנה יש בעיות בבית ספר. היועצת הזמינה אותנו כדי לספר שהיא חושדת שהיא משתרמטת ומשתמשת בסמים. נו באמת.

ישבתי עם זר והתחבקתי
המחסום היה שם, אבל משהו הרגיש קרוב

כל העבדים לחופשי בפסח?
חיוך זה צבוע מדעי
נאצל
מכיר את "חולשותיך"
מותח שרירים

צמא לצומי
סוג של צמה
מתחפר בשלל תכונות רעות ומסוגרות
מתקיף מסמא
מתחפש במסר סותר
הולך עם הרגש וטיפת הגיון
בכל זאת

בלוגים. הממלכה שבה כל 1 מקשקש בלי הרף, אבל לפחות מתפרסמים מיד.
אני כבר שנים כותב "כמו משורר". משהו שמישהי פעם אמרה לי בתגובה למכתב ששלחתי לה (לא יצא כלום).
כתיבה כמו משורר היא סתומה בד"כ, אבל רוב הסיכויים שזה בדיוק מה שאני אעשה כאן - פשוט אשתמש במקום כפלטפורמה ל"אמנות" (למה מרכאות? - לכו תתחילו להגדיר אמנות, שלא לדבר על ראויה) הטקסטואלית שלי. נראה מי יקרא אותי כאן....:)
הגעתי בעקבות חברי המדובר ונוס השעיר (אני סתם מעצבן אותו:) שקרא לי לראות מה קורה איתו דרך עיניהם של אחרים, וגם כתיבתו שלו. מהראשונה שכתבה עליו בהחלט התלהבתי, ואני קורא אותה עד היום בקביעות. באופן כללי - אני לא מתכוון להיות חלק מהקהילה, אבל סביר להניח שבזמנים שבהם אני חייב להתאוורר באינטרנט (ויש הרבה כאלו, קצת לצערי) אני לאט לאט אתערה יותר ויותר. בכל אופן - בלי חוקים.
הכלוב זה מקום משעשע. נדמה לי שאף 1 כאן לא מפרסם בשמו האמיתי. אני לא אוהב צביעות. אולי זו מילה חזקה ופוגענית מדי. אני לא חושב שצריך להסתיר את המחשבות שלנו. גם לא את האישיות שלנו. כולנו אנושיים. המחשבות שלנו אנושיות. אין סיבה שמישהו ירגיש לא בסדר איתן. באמת, עד כמה שאני יודע, אף 1 בקהילה לא גורם נזק למישהו...
בכל אופן, יש קטע (מינורי אמנם) בלפרסם דווקא כאן.

אני ונילי אגב. עד כמה שאפשר לקרוא למישהו שאישתו מפוצצת לו חצ'קונים ונילי. האמת כמובן שנראה שהרבה יותר קל לנהל מערכות יחסים עם חוקים. הכל יותר ברור. גם נשמע די כיף. אני מאלה שאוהבים תענוגות, אבל תענוגות באים מלהרגיש. טוב - אני לא אכנס יותר מדי למחשבות פילוסופיות על בדסמ כרגע.

הקיצר- תהנו. אני לא יודע באיזו תדירות והיקף אני הולך לפרסם כאן, אבל אם לשפוט על פי ניסיון העבר - יש סיכוי שזה יהיה הרבה, ויש סיכוי סביר שהרוב יהיה שירים קצרים וסתומים.
טוב - תהנו. הגיע הזמן להגיד לי ברוך הבא

נ.ב - השדרנים שביניכם שקוראים אותי - אתם מוזמנים לשדר שירים שלי כאן. הנה 1 שמתאים באופיו לדעתי לדוגמא: http://stage.co.il/Stories/173259