בלוגים. הממלכה שבה כל 1 מקשקש בלי הרף, אבל לפחות מתפרסמים מיד.
אני כבר שנים כותב "כמו משורר". משהו שמישהי פעם אמרה לי בתגובה למכתב ששלחתי לה (לא יצא כלום).
כתיבה כמו משורר היא סתומה בד"כ, אבל רוב הסיכויים שזה בדיוק מה שאני אעשה כאן - פשוט אשתמש במקום כפלטפורמה ל"אמנות" (למה מרכאות? - לכו תתחילו להגדיר אמנות, שלא לדבר על ראויה) הטקסטואלית שלי. נראה מי יקרא אותי כאן....:)
הגעתי בעקבות חברי המדובר ונוס השעיר (אני סתם מעצבן אותו:) שקרא לי לראות מה קורה איתו דרך עיניהם של אחרים, וגם כתיבתו שלו. מהראשונה שכתבה עליו בהחלט התלהבתי, ואני קורא אותה עד היום בקביעות. באופן כללי - אני לא מתכוון להיות חלק מהקהילה, אבל סביר להניח שבזמנים שבהם אני חייב להתאוורר באינטרנט (ויש הרבה כאלו, קצת לצערי) אני לאט לאט אתערה יותר ויותר. בכל אופן - בלי חוקים.
הכלוב זה מקום משעשע. נדמה לי שאף 1 כאן לא מפרסם בשמו האמיתי. אני לא אוהב צביעות. אולי זו מילה חזקה ופוגענית מדי. אני לא חושב שצריך להסתיר את המחשבות שלנו. גם לא את האישיות שלנו. כולנו אנושיים. המחשבות שלנו אנושיות. אין סיבה שמישהו ירגיש לא בסדר איתן. באמת, עד כמה שאני יודע, אף 1 בקהילה לא גורם נזק למישהו...
בכל אופן, יש קטע (מינורי אמנם) בלפרסם דווקא כאן.
אני ונילי אגב. עד כמה שאפשר לקרוא למישהו שאישתו מפוצצת לו חצ'קונים ונילי. האמת כמובן שנראה שהרבה יותר קל לנהל מערכות יחסים עם חוקים. הכל יותר ברור. גם נשמע די כיף. אני מאלה שאוהבים תענוגות, אבל תענוגות באים מלהרגיש. טוב - אני לא אכנס יותר מדי למחשבות פילוסופיות על בדסמ כרגע.
הקיצר- תהנו. אני לא יודע באיזו תדירות והיקף אני הולך לפרסם כאן, אבל אם לשפוט על פי ניסיון העבר - יש סיכוי שזה יהיה הרבה, ויש סיכוי סביר שהרוב יהיה שירים קצרים וסתומים.
טוב - תהנו. הגיע הזמן להגיד לי ברוך הבא
נ.ב - השדרנים שביניכם שקוראים אותי - אתם מוזמנים לשדר שירים שלי כאן. הנה 1 שמתאים באופיו לדעתי לדוגמא: http://stage.co.il/Stories/173259
לפני 19 שנים. 15 באפריל 2005 בשעה 6:09