חרה לי כשקראתי את בעלי היקר כאן. מלהג על כמה שהכל כביכול נפלא אצלנו. אז כן - אני אישה מאלו שאכפת להן מהכוס. כל המשפחה מינית. אני מאמינה בחופש, אבל בעלי? מצד 1 אומר שהכל חופשי ופתוח. כמעט לא מתחשב בלשון הרע. מצד שני - אוי ואבוי אם אני אכנס להריון ממישהו אחר. כמובן שאני צריכה להיות בררנית. אז אהבתי קצת את הילדים, אבל אני צריכה בעיות בד.נ.א? בסופו של דבר שנינו מחושבים בהשקעותינו.
אני מקווה שהוא יקרא את זה. אין ממש סיכוי שלא, אה? גיחי גיחי
אנחנו מסכימים שהלוואי והעולם היה מתנהל אחרת. הלוואי שבאמת היינו יכולים לאהוב ו/או להשריץ כרצוננו. הלוואי שהאהבה היתה מכילה טוב טהור. כמו שאיש חכם עם אמונה מעוותת אמר פעם - מה רע ברע?
אגב - הבת שלי גם רוצה להוסיף את עצמה. בבקשה שרמוטה:
אהלן אהלן. אל תתבלבלו - עכשיו זו אני. הכוסית של הבצפר. המזרן של השכונה. אותי לימדו שמין זה טוב, ותאמינו לי שאני נהנית. קצת כועסת על אבא, ולא בגלל שהוא מזיין אותי, אלא בגלל שהוא שמוק. אבל אמא? ואחים שלי?
אבא ואמא מבקשים יפה, ועם איזהשהוא הגיון, לא לפרסם את הסטיות שלנו יותר מדי. כאן זה בסדר, כי זה אנונימי. בתכל'ס - יש לנו בית קצת מסוגר בגלל כל העניין. כנראה שאי אפשר להימלט מהצביעות. אני אישית - שוכבת עם כל מי שאני יכולה. אולי זה יעבור לי, כמו שקורה להרבה, אבל בתכל'ס אני מנצלת ומתכוונת להמשיך לנצל כל הורמון מתפרץ שלי עד תום. אין דבר יותר כיף מזה בעולם. כל פעם יש התנסויות חדשות. וזה אפילו לא שאני תקועה רק במין - החיים שלי מלאים בהמון.
יש לי ספקנות בריאה, חוש לפוליטיקה, מוח מבריק, ציונים טובים, מליון חברים. כן - גם כמה לשונות רעות שייזדיינו. האמת - בגלל זה אני מתעסקת בעיקר עם כאלה שיש להם אינטרס ברור לא לפטפט, ואני לא מדברת רק על אבא ואמא והאחוכים שלי. מורה למקצוע שלא בא לי עליו, מנהל שרצה להעיף אותי על גרפיטי, שני שוטרים שתפסו אותי עם ג'וינט... מבינם ת'כיוון, נכון?
הקיצר - רציתי להודיע - לא רק שאין לי בעייה עם ההשתרמטות שלי - אני חושבת שאני פורחת, ואגיע רחוק יותר וטוב יותר מרובנו. ואל תבלשטו לי שאני קטנה מסכנה ולא מבינה - אתם גדולים אבודים ואומללים!
זהו לבינתיים - אני עוד אחזור אולי. משעשע לראות איך אבא יגיב...חחח
לפני 19 שנים. 21 באפריל 2005 בשעה 9:56
