לו הייתי כותב בלוג כמו שצריך היו צריכים להיות כאן איזה עשרה פוסטים מאז הקודם. וזה עוד בלי לשבור יותר מדיי קווים אדומים של פרטיות ולדבר על מה שהולך ביני לבין אשתי, למשל.
אבל אני לא כזה משקיען. אולי אין לי סיבה. כאילו - נגיד שזה יכפיל או ישלש לי את מס' הקוראים לדוגמא. אז מה? טוב, אני נוטה לזלזל בלי הצדקה במשהו שאני לא יודע. האלמנט הזה של מס' הצפיות הוא במילא תמוה מטבעו הלא ברור והאנונימי. באתר שלי, למשל, יש הרבה יותר צפיות מאשר בבלוג, וקשה להבין למה - כי הוא לא מתעדכן לעיתים כ"כ תכופות, וגם לא מחזיק כמות תוכן שמתקרבת בכלל למה שהולך פה. למשל.
ובכל זאת - אני אמנם יכול לנסות לסכם בשיר, אבל נראה לי שנלך על פוסט ארוך, אם יהיה לי כוח. לא יודע למה.
אני מן הסתם צריך לכתוב משהו על ביקורי הראשון בלימיט. לא? ובכלל - היה ערב מאוד מעניין גם לפני ועוד יותר אחרי...
אני אתחיל במשו שקשור למשו שקראתי כאן באיזה בלוג עלום.
מעולם לא הלכתי מכות (הפיסקה הבאה תעסוק בזיכרון), מה שלטעמי הוא 1 השיקולים החזקים ביותר לתמיכה בי לראשות הממשלה. אנחנו צריכים מישהו בהנהגה שהוא טפלון לאלימות...
בכל אופן, בהיותי נער, כבר נודעתי בטוב טעמי בבחירת מחלצותיי. יום 1 לבשתי את הגופיה הורודה מזעזעת שלי (כזאת כמו הפשוטות האלה שלובשים מתחת בד"כ, או לפעמים בתור לבוש עליון אם אתה שרירן, או אם אתה לא שם ז', עם המרקם פסים הזה, רק ורודה מזעזעת), ואת מכנסי הג'ינס גזורות הפסים שלי (כאלה כמו היפי - גזורות לפסים בערך ממעל לברך ועד לקרסול) ויצאתי לבלות בעיר. בדרך כמובן שעברתי ליד מעוז ערסים, ורולה 1 זרק לעברי שאני הומו. "אתה בעצמך הומו" עניתי, מה שגרר כמובן התרחשות "תחזיקו אותי".
בכל אופן - אני לא זוכר שהלכתי מכות אי פעם. רק שהסתבכתי כמה פעמים ברמה דומה. בכלל - מכות היו נפוצות כבר אז. חברים שלי כל הזמן הסתבכו עם הערסים. ואמנויות לחימה היו מאוד פופולאריות בקרב החבר'ה. 1 מהם דווקא טוען שהוא זוכר שאני כן הלכתי מכות, אבל הוא יצטרך להביא עדות מצולמת או משו כדי להוכיח לי. בכל מקרה - כל 1 הרי חזק בלזכור דברים אחרים. אני יכול לזכור יצירות בע"פ, לדוגמא. בכל זאת - נראה שיש לי כמה בעיות בזיכרון. לזכור פרצופים למשל, נדמה לי שזה לא צד חזק שלי. והרבה פעמים אני מבולבל בפעולותיי, שוכח מה עמדתי לעשות, וכאלה. עכשיו, המעניין הוא שגם הבן שלי כזה.
מצד 1 - גם אבא שלי קצת כזה, אז זה הגיוני, אבל מצד שני - תמיד חשבתי שאולי זה בגלל שכשעשיתי אותו גרתי בהולנד, וצרכתי גראס חזק, ואולי איכשהו זה קשור. כמובן, ע"פ הגניטקה אין שום קשר, אבל לפני זמן לא רב דווקא גיליתי את האפיגנטיקה, מדע חדש יחסית, שאיכשהו משלב בין הלמרקיזם לדארוויניזם לצורך העניין, ונראה שההגיון שבראייה נכוחה יש בו משו בכל זאת.
טוב, אני אקטע את הפוסט באיבו, יען כי יש לי מעט מה לעשות ברגע זה, אך הפעם נראה לי שאחזור לכתוב בקרוב.
לפני 16 שנים. 11 במאי 2008 בשעה 6:37