לא ידוע לי שקיבלתי שרביט. באותה מידה יכול להיות שאני לא זוכר. הנה משהו עליי: אני לא זוכר כל מיני דברים. נכון - כולם לא זוכרים כל מיני דברים. אני לדוגמא לא זוכר את הנשיקה הראשונה שלי. אני זוכר עם מי היא הייתה, לא שאזהה אותה היום (בכל זאת - כיתה ח' הייתה מזמן), ואני זוכר עוד כל מיני דברים שעשינו, אבל בתכל'ס - ממש בצמצום. אני זוכר שהיא ליטפה לי את הזין דרך התחתונים, ואת מה שקרה אח"כ. אני גם זוכר שהיד שלי חקרה לה את הערווה. היה מאוד רומנטי שם בתוך הפוך עם עוד איזה עשרה בנים במיטות האחרות בחדר, חלקם בכיתה ד'. למחרת חבר שלה בא לבקר. שיחקתי איתו כדורגל. היא סיפרה לי שיש לו זין 17 סנטימטר. אני עדיין מחכה שיגדל...
אני לא זוכר את הזיון הראשון שלי. כלומר - אני זוכר עם מי זה היה, חלקכם אפילו ראו אותה בקהל של הופעה מסוימת שנערכה לאחרונה, ואני זוכר קטעי זיונים, ובעיקר את הפעם הראשונה שהיא התיישבה עליי, עדיין עם בגדים, אבל התחושה של משהו ריק שם שאמור להתמלא.... -בכל אופן - לא זוכר את הזיון הראשון!
זכרונות ילדות - איפה? (ההצלחה שלי תבוא לאט ובטוח. לא מטלטלת, אחרי שעיבדתי את כל מה שאיבדתי)
בקיצור - תחושה של אאוטסיידר מסוים. את השרביט שלי אני מעביר לכמה כאן שאין להם בלוג. לא כולם חייבים לכתוב, ולא כל מה שנכתב יצירת פאר, אם בכלל יש דבר כזה, אבל תמיד יהיה מישהו ספציפי 1 לפחות שיתעניין בכל פוסט ספציפי שתוציאו תחת ידכם, והחוויה היא משהו ששווה לשקול. אומרים שזה אפילו תרפיה.
יאללה ביי
אה כן - כדאי לי להזכיר שגם לי הייתה חברה בזמן הפוך?
טוב - אני פתטי בין סנטימנטלי לפרובקטור. יאללה ביי!
לפני 19 שנים. 3 בנובמבר 2005 בשעה 19:36
