היה היה לי בלוג

האתר של הבלוג הקודם שלי עדיין לא עלה... דיברתי במייל עם מישהו שהצלחתי למצוא פרטים שלו בנט שפעם היה אחראי על האתר. הוא ענה לי שהעניין בטיפול וצפוי להפתר בתוך ימים מספר. הוא גם נתן לי מייל של מי שכרגע אחראי שם על העניינים. עברו עוד כמה ימים ודברים לא השתנו. פניתי אל ההוא בשאילתא. עברו כמה ימים ודברים טרם השתנו וגם תשובה אין. בקיצר - נראה לי תמו ימי הבלוג ההוא - בין אם יחזור לאוויר, בין אם החומר יינצל, בין אם לאו ולאו.
וחשק לכתוב דווקא יש, אז אני מניח שאולי באמת אפתח בלוג חדש. זה דווקא נחמג לגלות שעל אף הבעייתיות שיש לי בכתיבת בלוגים, עדיין אני יכול לזהות צורך (מילה קצת גדולה ולא מדוייקת לעניין?) מפכה בי לעסק.

בכל אופן - אני לא חושב שאמלא את הפוסט הנוכחי בתוכן ממשי. מקסימום הצורך שלי ייענה ב"ד"ש" (יצא מצחיק עם המרכאות). בכל זאת תקציר של על מה הייתי כותב השבוע, ולו בשביל "סימנייה":
פוליטיקה - כמו מה שפרסמתי בפייסבוק (למעוניינים יהיה קל למצוא...)
אישית מקצועית - על נגינה מפוספסת באירוע - למרות שעשיתי עבודה טובה, ואולי בכל זאת ייצא משהו מכמה שועי עולם שדווקא כן הקשיבו. וגם על הפוליטיקה שבזה... על איך הפרנסה באה וסובבת אותנו בכל מיני מקצועות - קצת התפתחו לי זוויות ההשקפה...
אישית משפחתית. טוב - אני לא באמת נוטה לכתוב על זה - אבל לעצמי - על הבת, ואולי אפילו על זוגיות.

טוב - זה בגדול מה שנראה לי. לפחות מה שצף לו עכשיו...

יאללה בי בינתיים, ומי יודע - אולי עוד נתראה...