היה היה לי בלוג

זאת אומרת, הן כנראה לא באמת פאקצות, אבל אולי זאת פנטזיה סמויה שלהן שמישהו יתייחס אליהן ככה ועכשיו אני בתפקיד המגשים פנטזיות? לונג שוט. אניווי - לא נבלבל את השכל. במילים קוהרנטיות יותר - קיבלתי גירוי לכתוב פוסט בנושא מסויים. זה קשה מאוד לכתוב פוסט חכם. הבל הבלים וכו'. הפוסט אמור לגעת בצורה מעמיקה בגיל, וליתר ספציפיקציה - במתי עושים משהו שווה. בואו נתחיל ונראה איך נזרום.

אז לדוגמא - יש אותו: http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A1%D7%96%D7%A8_%D7%A4%D7%A8%D7%A0%D7%A7
ולמי שמוותר על הקישור - סזר פרנק. מלחין שבאמת כתב מוזיקה יפה שעד היום מנוגנת. אמנם - רק מעט. הפואנטה שיצירתו הראשונה שהתפרסמה ממש נכתבה בערוב ימיו פחות או יותר. מצד שני - הוא התפרסם כנגן אלוף עוד בדמי ימיו אז...

השאלה היא איך ומתי עושים משהו בעל ערך ומשמעות במרוצת חיינו.
התשובה היא שכנראה שכולנו בעלי משמעות. יש את סזר פרנק, שרוב האנשים לא שמעו את שמעו, ומתוך אלו שכן, רובם מכירים בערך יצירה אחת שלו, ורק מיעוטם מכירים יותר מיצירתו ו/או יודעים עליו משהו. ובכל זאת - יצירותיו השפיעו. כן, אולי מלחינים יותר בולטים כמו באך, מוצארט או בטהובן, ברהמס או צ'ייקובסקי, דביוסי או רוול, השפיעו באופן יותר ישיר, ועדיין - יצירתו המוכרת של פרנק בטח השפיעה על רבים ששמעו אותה - מאוד מלודית - בטח נזכרת איכשהו. ובאופן עקיף יותר, הרי שאלו שמכירים אותה, או את שאר יצירותיו, או שפשוט שמעו אותו מנגן, או הושפעו ממנו בכל דרך אחרת והשפיעו בתורם הלאה על אנשים אחרים - אפילו לצורך העניין הסיפור עליו שאני עכשיו פורש כאן, ושאולי ישפיע על מישהו או כמה, ואלה בתורם אולי עוד ישפיעו על אחרים. תוצא הפרפר קוראים לזה. לא מכירים? גגלו, אבל באופן קצר: הכל משפיע על הכל. גם משק כנפו של פרפר בטוקיו היום ישפיע דרמטית על ההוריקן הבא בצידו השני של העולם. ההשפעות מצטברות.
עכשיו - אפשר לצלול לתוך המדע. הקטע של יקומים מקבילים, ובייחוד כאלה שמתפצלים למציאות נוספת על כל צעד ושעל מאוד קורץ. כשאני חי, משום שאני מכיר את התיאוריות (ברמה של מישהו שנמשך למדע פופולארי, לא יותר, כן?) אני פועל כשהן מהוות לי רקע מחשבתי לתודעה. מן הסתם לאנשים עם השפעות תרבותיות אחרות (ונתייחס לתיאוריות המדעיות הללו כאל השפעות תרבותיות לצורך העניין) יש רקעים אחרים, אבל סביר שיש בהן מן המשותף, ובוודאי ברמת ההשפעה ההדדית הישירה או העקיפה, כמו שנובע מהכתוב לעיל.

על/אז מישהו שהיה שם בסביבה והשפיע על איזה מישהו יותר בולט ממנו, נתן לו השראה, תקע לו איזו אובססיה קטנה במוח - ולו באופן עקיף, עשוי להיות בעל חשיבות בעצם. כי אם הילדון זב החוטם שהיווה השראה לסופר ההוא שכתב עליו ספר נורא מפורסם שהשפיע על חייהם של מליוני אנשים בעולם לא היה קיים - היכן היה הספר? והספר ההוא בטח השפיע גם על כמה בעלי השפעה - מהם כאלה שאולי יצאו למלחמה בשמנו, או הנהיגו מהפכת פועלים? ואם השכן של האמא של הילד זב החוטם ההוא לא היה מושך לה בצמות באופן כזה שהיא הייתה בורחת מהבית ומדרדרת לעוני ויולדת אותו בשכונת פחונים לא היה קיים? וכן הלאה וכן הלאה? ואם הפרפר לא היה מושך את תשומת הלב של השכן אל עבר האמא.

אבל למה להסחף? סתם בגלל שמזמן לא כתבתי ובינתיים יש לי שטף? בואו נדלג למקום טיפה אחר.
אז מתי לדוגמא באמת קורים הדברים החשובים לאנשים? מבחינת מה שמכירים מהם, הכוונה.
ובכן - זה מאוד אינדבידואלי, אבל הסטטיסטיקה משתנה מתחום לתחום. כמובן - יש את הפריצה, ויש את מה שחשוב ממכלול היצירות. זה לאו דווקא אותו דבר.
יש תחומים, כמו רוקנרול, שבהם בד"כ השנים הצעירות הן אלו שבהן מתרחשת גם הפריצה וגם תקופת האיכות. אבל גם שם אפשר למצוא כ"כ הרבה שיחרגו מהסטטיסטיקה. אפשר להרחיב את ההגדרות ואז הסטטיסטיקה תהיה פחות ברורה, או שאפשר לצמצמן ואז יהיו יותר יוצאי דופן.
אצל מלחינים קלאסיים לדוגמא, למרות שהפריצה בד"כ מתרחשת בגיל צעיר יחסית, הרי שיש נטייה להעריך מאוד את התקדמות האיכות והעומק עם ההתקדמות בגיל. עד לזיקנה ממש.
יש לי הרגשה שגם עם סופרים זה קצת יותר מבולגן. לא מכיר את התחום לעומק למען האמת, אבל אני בכל מקרה די בטוח שגם אם הנטייה אצל סופרים היא כמו ברוקנרול, הרי שעדיין יש הרבה יוצאי דופן שגם פרצו מאוחר, ובוודאי שאני משוכנע שיש כאלה שכתבו יצירות מעמיקות בגיל מאוחר.
ויש הרבה הרבה הרבה תחומים בחיים, ויש מאמרים וכתבות למכביר*, ואפילו הייתה אחת לא מזמן שקראתי בכלכליסט בנושא. היא לדוגמא טענה שהיום יש יותר ויותר שינוי גם בהכרה וגם בפועל במה שחבר'ה משיגים בגיל שאנחנו רגילים לקרוא לו מבוגר - שנות ה30 וה40 ולמעלה מזה. וגם דיברו שם על מה שקורה למוח, שזה לא בדיוק שהוא מת כמו שנהוג לומר וכו' ואפילו קצת להיפך. חפשו את הכתבה. לא אחזור עליה. רק, שוב - מוציא כמה נקודות לענייננו.
בכל מקרה - גם כשגדלים, וגם כשמחוייבים למשפחה או כאלה, עדיין אפשר לעשות דברים משמעותיים. חלק יעשו את זה במסגרת של חיים שנקרא להם נורמליים במובן הבורגני - חלק ילכו לכיוונים אלטרנטיביים. חלק יצטרכו לצלול לכל מיני ספייסים בכל מיני אמצעים - הרוב - באיזשהו שילוב אני מניח.
הספייס הזה, והצלילה הזו, כנראה חיוניים לחלק מהאנשים, או לחלק מהתחומים, ובכל מקרה הם מאוד רומנטיים

ולגביי?
אני יודע שאני מתקשה להרים פרוייקטים רחבי היקף ומתמשכים ולא משנה אם זה בכתיבה או בציור או במוזיקה. לא ארחיב יותר מדי. וודאי שגם אני רציתי, ועודני רוצה, להשאיר חותם מהסוג המפורסם. לגבי הגיל? לא נראה לי שאבדתי איכות** בטוטאל. אולי איכויות השתנו - יכול להיות אולי שבאמת איבדתי דברים, אבל אני יכול להעיד שאני פחות מודע למה שאיבדתי, ויותר מתפעל מזה שאני עושה דברים יותר טוב דווקא...
האם אפרוץ? האם אשאיר חותם גדול וישיר? או שאולי אני בורג קטן בשביל אחרים?
לא יודע, ות'אמת - לא משנה. הכל הבל:)
שמחה ואושר, סיפוק וחיים טובים זה לא פחות חשוב, אפילו שההפרדה אולי ממש לא במקום:)

אוקצור - מוצאי חג שמח לכם, ונתראה בהזדמנות הבאה. מי יודע - אולי הדיון ימשיך להתפתח...
כל טוב, שלכם
ע




*אז בהגהה נזכרתי כאן שרציתי להרחיב בנושא של כמה בולשיט יש מסביב, וזה מתכתב עם ההעמקה שהוזכרה. הרבה מילים צריכות להשפך כאן כדי שאהיה מובן לעוד מישהו חוצ מלעצמי... אניווי - כ"כ הרבה נושאים יש כמו מה האיכות באמת של הדברים הפחות מוכרים של היוצרים שמוכרים, וביחוד בתקופות שלפני או אחרי הדברים המוכרים שלהם וגם וגם...
**וגם כשדיברתי עליי - חשבתי להרחיב בנושא ההתלבטויות העצמיות על אם וכמה בכלל אני איכותי (מעבר לשאלת השאלות לגבי מה זה בכלל איכותי) ואם כבר עליי, אז בכלל הייתה מחשבה על להרחיב עוד על איפה כל הדברים הללו ועוד נוגעים למה שע(ו)בר עליי, אבל - יאללה, לשחרר...:) יש עוד חיים לחיות...
ובכל זאת - מילה אחרונה לגבי הפאקצות - לא נגעתי בכן בכלל. אם אתן רוצות לצלול לדיון אישי אני חושב שאני מוכן להתחייב לעשות את זה מולכן - אצלי או אצלכן:)