"זה שאני לא מניח תפילין לא אומר שאני גוי"
"אני אמרתי שאתה גוי? אתה יותר גרוע מגוי"
קטע שיחה קטן ששמעתי בכניסה לבי"ח היום בבוקר
אח"כ הלכתי להחליף מפתח ששכפלתי מוקדם יותר השבוע, ושלא עושה את העבודה. המוכר (בעל כיפה) לקח אותי לראות שלפי המכונה שלו הכל בסדר (למרות שבעיניי זה דווקא לא נראה ככה) ועשה לי מפתח חדש. כמובן שגם החדש לא טוב. אני מניח שאני אלך למקום אחר. בתור אצלו שתי נשים דיברו. לאחת יש בת בצבא שקיבלה עכשיו ג'וב יותר טוב קל"ב בקרייה כל יום עד 12 בלבד בלי סופ"שים. היא הסבירה שהיא לא מתה על הצבא, אבל חשוב לה בכל זאת לסיים אותו בכבוד. השנייה עודדה אותה שזו לא חובה - זו זכות לשרת - לתרום למדינה שלנו, אין לנו מקום אחר. אח"כ היא התייעצה עם הראשונה אם הגופייה שלה זה בסדר ללבוש דבר כזה. כי היא רזתה אבל הצליחה שוב להשמין. בסוף בא בחור לקחת מכנסיים שהוא השאיר לתיקון לפני חודשיים. "חודשיים?" אמרה המוכרת - "בוא נראה אם לא מכרנו את זה". (כמובן שלא, אבל יש שם שלט במקום בולט שאומר ששמירת הפריטים היא עד חודש)
אני מניח שהרשימה נמשכת עוד ועוד. למה אני מצטט את חוויותי המסעירות? מפני שלי יש דיעות קצת שונות לגבי דת בכלל ויהדות בפרט ועוד יותר בפרט כל מיני סוגים פופלאריים של יהדות בימנו, ויש לי גם דיעות לגבי חוקים, וכמובן צבא ותרומה, וגם דיעות לגבי קפיטליזם ודיעות לגבי נשים - גברים, ועוד הרבה דבים שפשוט מתנגשים עם מה שאני רואה במישור היומיומי ברגע שאני יוצא לרחוב.
עכשיו - נשאלת השאלה - מה לעשות אם זה. אני לא מוצלח נורא בוויכוחים - אין לי בהירות מחשבה או חדות לשון יוצאות דופן. גם לו הייתי - סביר להניח שאנשים לא רוצים להשתכנע - יש להם את הדיעות שלהם, ורוב האנושות מעדיפה, כך נדמה, להשתקע במצבה. מה שפילוסופית זה בסדר מבחינתי, כי בכל דבר אפשר למצוא טוב, וגם בטוב אפשר למצוא רע וכו'.
אולי האנושות יכולה לזוז קצת יותר בשמחה בעקבות מנהיג, אבל גם אז לא בטוח שנגיע אבסולוטית למקום עדיף, ומאידך גם עוצמת ההתנגדות עלולה לעלות. עקרונית אני מנסה בכל זאת לא להיות פסיבי מדיי. מקווה שיש לי מה לתרום, ומקווה שאמצא את הדרך לאיך.
לפני 18 שנים. 22 ביוני 2006 בשעה 8:57
