ומה חושב המנהיג האלטנטיבי?
יחסית בינתיים בסדר - כמעט אין אבדות בנפש, יש מקום לאופטימיות, אבל גם חששות כבדים. כי מצד 1 נדמה שהעניינים בשליטה - הכוחניות בשלב האיומים, ומצד שני - חשש שהדברים יידרדרו, שתבוא תגובת נגד, שיהיה סבל.
והאם אין סבל כרגע שם? - כי הרי פה לא ממש מרגישים לחץ - רק חשש ערטילאי
אז היה מחדל, ונכון שפאשלות קורות, אבל נדמה שהיה יכול להיעשות מאמץ יותר גדול בהרבה כדי שלא יקרו.
וכמעט אין נפגעים, והלוואי שימשיך, אבל שוב - נדמה שאימוץ טקטיקות אחרות יבטיח את זה יותר, ונצטרך קצת פחות מזל במשוואה.
אני מאוד כללי - איני בקיא בפרטים פוליטיים-צבאיים-טכנולוגיים, אבל שומע וקורא רעיונות וביקורות, ולא תומך בכוחניות. פוטנציאל להסלמה נדמה שקיים בה יותר, אבל לעולם לא נדע מה היה אילו. מה שאנחנו כן יכולים לדעת זה שמי שלא רוצה אלימות צריך לשאוף להיות לא אלים בעצמו
לפני 18 שנים. 2 ביולי 2006 בשעה 0:39