נו, אז תבקשו.
כלומר - אחרי שבאים לגוב האריות הולכים לקרוא מה הכפירים כותבים, ומבינים שהוגן שהם ירצו לקרוא את דו"ח האנתרופולוג.
לא שזו פעם ראשונה, ותמיד יש לי תחושה של משו דחוף להגיד. הפעם התחושה יותר מבולבלת, והרבה פחות דוחקת. אולי השילוב של שינויים בהרגלי השינה הבורגניים שלי והקור העז נותן את אותותיו.
הייתי אאוטסיידר אתמול. זה היה יכול להיות אבסורד להיות אאוטסיידר גם בחבורה של אאוטסיידרים, אילולי המסקנה הידועה מראש שאני אאוטסיידר ביי דפינישיין ביי נאו. כלומר - כמו שכל החברה בחוץ נראית לי תמוהה ומנוכרת, ככה פחות או יותר אתמול התגלגל. מוזיקה טובה במערכת לא משהו בווליום גבוה מדיי, אלק חופש מיני, אבל בכל זאת אנשים נהנים ומספקים את יצרהם. ישבתי צופה בודד על סף השיעמום. פה ושם התרחשות שבכל זאת תופסת את צומת ליבי, מגרה או מסקרנת. ללא שיחה, ללא פרצוף מוכר מלבד המשפחה וה"משפחה". מגוון טיפוסים מעניינים דווקא.
יש את התחושה שההופעה אתמול הייתה טובה מאי פעם מהרבה בחינות. אני חושב שאוביקטיבית היה יותר קהל אפילו מהפעם הקודמת השוברת שיאים, ובטח ששמעתי יותר את השירה של הקהל, ופחות את הדיבורים שלו, אף על פי שזה עדיין לא לעניין שצריך להסביר לקהל שהוא במופע רוק, ושכחלק נדרש מהעניין הוא אמור לדעת את כל המילים ולהוות חלק ממנו. הסאונד והביצוע היו כמדומני מהטובים יותר שבהסטוריה שלנו, והסשנים ודאי היו יותר טובים מאי פעם, ובכלל - יותר מאי פעם.
הקיצר - אם תרמתי כאן למישו משו -אני שמח. לגבי המופע - נדמה לי שהוא התאים מאוד לקהל אפילו שהוא נפל קצת בין הכסאות של מופע מוזיקלי משובח עם שואו קינקי רוק המורכב משירים איכותיים ולהיטיים לבין מסיבה של החבר'ה שחולקים את הכלוב והדאנג'ן באופן טבעי. אז אם זה היה מתאים לאוכלוסיה - סבבה. אן ספק שהיה מוצלח גם אוביקטיבית, ולגבי מה שאמור להיות אחרת - נגדל ונעשה את זה בפארק הירקון, או להבדיל - בצוותא
נ.ב - קטע מסוים בסשן 1 על הרצפה לקראת סוף הערב נראה לי מסוכן - זה לא בטיחותי כ"כ שמישי שלא כ"כ בפוקוס קופצת לך על הז' החזה והצוואר - גם אם היא יפה ורזה ואתה נהנה. זה לסמוך על המזל קצת יותר מדי - דברים כאלו עלולים לגרום לנזק. אפילו חמור מאוד. מצד שני - אתם המומחים
לפני 17 שנים. 29 בדצמבר 2006 בשעה 15:40
