אמנות
שועשעתי ברעיון לכתוב כאן בלוג. למה לא בעצם?
אה כן - "לא בעסק"
פירוט נוסף בפוסט הראשון
אה כן - "לא פנוי" - תאכלו את הלב:)
מצב רוח תוקפני ומתגונן. מי צריך את זה?
תתמקדו בחיוך (אם כי נדמה לי שמדובר בהעוויה בעייתית)
זה היה כתוב פה מההתחלה. קוצני. אח"כ קיבלתי ובצדק הערות שגררו את התוספת.
אמנות מלווה את החיים, משקפת אותם, נותנת להם טעם.
היא גם יומרנית, ואני לא מת על זה.
בכל אופן - היום אני מרגיש קצת אחרת בכלוב.
באתי מבמה חדשה. אני עדיין שם (יש לינק כמובן), אבל יש לי ירידה במוטיבציה ועוד בעיות לגבי הבית ההוא. לדוגמא - יש שם הרבה ילדי יסודי באתר. נכון שגם הם מזדיינים לפעמים, אבל בכל זאת - ולמרות שאני שונא את זה - הישות המבוגרית בלבד שלי קצת מרגישה שם לא בנוח. למרות שבד"כ מדובר ביוצרים מצוינים.
לא שזה כזה נוח להיות מפורסם באתר של מבוגרים בלבד. חלק מקהילה שמעוניינת בשידוך סוטה. אני אולי סוטה (כמו כולם, כל 1 וכיווניו) אבל מה לי ולשידוך? לא שזה כזה קשור.
בכל אופן - אני מתחיל להרגיש כאן אחרת. מסתבר שיש לי אפילו כמה קוראים. גם אני אפילו קורא כמה, למרות שבעיקר על בסיס חברי...
זהו. במצב רוח של שינויים. במצב רוח של לכתוב משהו בלוגי... היום אני מפוזר בבמה, בבלוג באנגלית (יש קישור מהבמה) וכאן. הכל על בסיס לא מחייב. כל פוסט יכול להיות האחרון. אולי הנוכחי מיותר, אבל מכיוון שהטריד אותי - פרקתי, ויאללה, נמשיך
לפני 19 שנים. 2 ביוני 2005 בשעה 9:57