הפינה שלי

שלמד איתי בתואר.

היינו חבורה מגניבה.

היו לנו בדיחות ושמות חיבה (שקשורים לתואר ורק אנחנו הבנו וזה הצחיק אותנו) 

אני והוא היינו קרובים ותמיד כשהיינו לבד היה מתח באוויר.

ל-99% מהמבחנים למדנו יחד. אפילו יום אחד הצעתי לו לישון אצלי כמה שעות בזמן שאני ממשיכה ללמוד לתוך הלילה.

עשינו לילה לבן לפני מועד ב' אשר נקבע לנו בבוקר.

היינו חולי הנפש האלה שיכולים לגשת למועד ב' כשקיבלנו 80-85 במועד א' כי זה פגע לנו באגו. 

הבנו האחד את השניה, הייתה לנו הפרעה דומה... פ-ר-פ-ק-צ-נ-י-ו-ז-ם. 

היינו מכלים קופסאות סיגריות וליטרים של קפה. אז עוד הייתי מעשנת... 

במהלך התואר דמיינתי אותנו מזדיינים, אבל חששתי שהחברות שלנו תהרס.

ובינינו, לא היה אף אחד אחר בתואר שלי שהבין אותי כמוהו. היה לי קראש לא ברור עליו. 

ביום האחרון של התואר ובגלל שאני בחורה מלאת חן ובעלת יכולת לדחות סיפוקים כמו ילדה בת 4 השתכרנו והגענו אליו לדירה. 

הסקס היה גרוע. מכירים את זה שאין לכם כימיה מינית עם הבן אדם? 

כאילו גם כשאני למעלה והוא זז התנועות שלנו על כך לא מסונכרנות שזה היה מביך. 

מהבושה ברחתי מהבית שלו בלי חזיה ועל המזל שלי באמצע ה-drive of shame 

6:00 עוצרת אותי משטרה כשהציצים שלי מקיפים את הפופיק. כן... ברחתי משם מהר.

אפילו בלי לשים חזיה. העפתי אותה בתיק איפשהו.

השוטר "החמוד" שואל אותי: "מאיפה את באה?" מתה על השאלות היעילות האלה ובכלל על משטרת ישראל. אבל זה כבר לפוסט אחר. 

אני משיבה עם חיוך מובך: "מחברה שלי" 🤦‍♀️

עבר כמה זמן היינו און אנד אוף אני והוא.

אחרי זה שתינו בירה ודיברנו על הלילה ההוא ואמרתי לו שלא נהניתי ושאני צריכה פיצוי. 

אחרי כמה זמן נפגשנו באקראי בבר ליד הבית שלנו. אני הגעתי עם חברה והוא עם חברים. 

ואז עשיתי לו טיזינג ואמרתי לו "נו מה עם הפיצוי שלי...?" 

הוא אמר לי: "דברי איתי כשאת הולכת". 

הלכתי בלי לדבר איתו. כי אני מחליטה מתי בא לי וכי כבר ירד לי ממנו. 

אבל א' אחלה... על אמת. אפילו רקדנו ביחד בחתונה שלי. 

איך אומרים "עדיף שתצטער על משהו שעשית ממשהו לא עשית".

לגבי א' עדיף להשאיר את זה אפלטוני. לפחות אף אחד מהצדדים לא נפגע (אני מקווה).