הבלוג שלי למעשה התחיל מסקרנות לכתוב,
רציתי גם אני כמו שהם עושים שם בבלוגים שלהם שם באינטרנטים..
אח"כ גיליתי שאני מתחרמן מזה, הבנתי שכתיבה יוצרת מעוררת אותי, עם הזמן הדברים גדלו יותר ולקחתי את הזמן והשכל שלי לכתוב דברים יותר מורכבים וזה היה השלב שהבנתי שזה לא רק מענג אלא גם משפיע ומשנה אותי...
עם הזמן הבנתי שאני יכול להשתמש בכתיבה שלי פה ככלי לעיבוד תחושות וחוויות, כמובן שזה התחיל מהעונג לכתוב סיפורים מיניים - בהתחלה נצמדתי לסיפורים שקרו באמת בלבד ואחכ גלשתי לפנטזיות ועם הזמן הגבול היטשטש לגמרי.
משם זה התרחב להבנה שיש לכלי הזה, הכתיבה, השפעות מאוד עמוקות על אזורים נוספים בחיים שלי כמו זוגיות, אחריות, תקשורת..במובנים לא מיניים במובהק.
התחלתי לכתוב יותר, נכנסתי לפרטים בחיי שלא חשבתי שיש מה להפוך בהם וגיליתי בהם דברים מרתקים עליי
וככה עברה תקופה של מספר שנים מאז שנכנסתי לכלוב והתחלתי לכתוב
ופתאום הבנתי שאני כותב מלא כבר תקופה ואני לא ממש זוכר מה כתבתי..
וחזרתי לקרוא אחורה..
די נחרדתי כשראיתי את כמות המידע שמשותף עליי במילותיי
הבנתי שכתיבה היא כלי אבל לא בכל מקום ולא בכל זמן ואז כתבתי את הפוסט על החשבונית של הכלוב
במהלך אותה תקופה נכנסתי למערכות יחסים עם נשים מפה כשאת כולן אני מגדיר כטובות מספקות עונג והתפתחות, ולמעט אחת - לצערי - עם כולן אני ביחסים טובים גם אם לא פעילים כלל.
החוויות האלה גם נכתבו ועובדו דרך הכתיבה הזו שרכשתי כאן.
אנשים ונשים שהכרתי כאן היו חלק בלתי נפרד מהחוויה ההתפתחותית שלי בין אם בשיחות שטחיות שהתבוננתי בהן ובין אם שיחות עומק על עצמי ועליהן בצורה שרק אלוהים יכול לברוא.
הכתיבה שלי אליהן עוררה אותי לצאת מעצמי ולהכיל עולמות שונים ומגוונים ממני ועל זה אני רוצה גם להודות
עד היום הבלוג שלי עבר הסתרות של פוסטים והפעלות מחדש ככל שהרגשתי ביטחון בסביבה הזו ולהיפך, - העובדה שיכולתי להרגיש ביטחון ולאבד אותו כמה פעמים במקום אחד מאוד מעניינת לכשעצמה.
כיום רובו המוחלט מוסתר כי מצאתי שלווה פנימית והכרה מה קורה איתי.
עד אז החיים שלי עברו טלטלות גדולות וכשלא יכולתי לכתוב בכלוב דיגיטלי כתבתי המון בדף ועיפרון
אני חושב שיש המון מה לקבל מעצם הפירוק של התחושות וזיכרון של תחושות למילים, בסופו של דבר בראשית היה הדבר.
אני מאמין שאדם הוא נוזל רובו המוחלט מים.
אני מאמין שיש עוד המון לנזול דרכו בחיים האלה ואני יותר ממוכן לקבל את זה.
כתיבה היא התווית התיו על הדף
כתיבה היא חקיקת הנוזל-אני לכדי משהו יציב וקיים, היא הדרך שלי להישאר אני דרך כל העובר עליי.. ועובר.. הכל עובר בסוף.
