לפני 6 שנים. יום חמישי, 28 במרץ 2019 בשעה 18:03
כשהייתי קטנה אימא הייתה לוקחת אותי לישון אצל סבתא. היינו פורשות מזרנים דקים עם שמיכות ענקיות על כל הרצפה בסלון, מציירות ציורים בטושים עבים וצבעוניים ואכלות ריבועי פיצה. כשהגיעה השעה לישון, בערך תשע וחצי בלילה, סבתא הייתה מכבה את כל האורות בבית מלבד האור במטבח והייתי טובעת בשמיכה שלי אל מול בנות הפאוורפאף. נורת הפלורוצנט הלבנה נימנמה אותי והייתי נרדמת לאט לאט עם הריח השמנוני והמאובק של בית ישן. לפעמים אני רוצה לחזור להיות בת שמונה ולדעת שמעבר לדלת המוארת יש מישהו שאוהב אותי מאוד ושוטף עכשיו את כל הכלים שלי, ואחר כך יבוא ויכסה אותי קצת יותר ויזכיר לי שבבוקר הוא יבוא להעיר אותי. בבוקר אכלנו סלט פירות עם תפוז ותפוח ובננה ותותים וידעתי שבפעם הבאה שאגיע הכל יהיה בדיוק אותו הדבר.