פאי סזיפים .

אוהבת הפתעות. 

מנגד זקוקה לוודאות ויציבות. 

האם זה סותר ומתנגש?

חושבת שהצורך ההרפתקני שבי מבקש להיות מופתעת. 

העניין שלא באמת מצליחים  להפתיע אותי. השאלה אם זה כי לא מנסים או כי איני מאפשרת. 

וודאות מייצרת שקט. בזמן האחרון אין שקט. המון אין שקט. 

זקוקה לשקט .

זקוקה להרגיש ש:

מצאתי את המקום שלי ושם רוצה באופן וודאי להיות מופתעת. 

אשה  מופתעת מחפשת מקום מלא בוודאות.

מופתעת מוודאות הרצון שלי למצוא מקום.

לשחרר שליטה  זה סוג של חלום רטוב. 

בחיי שעובדת בזה, מנסה ממש להצליח. 

השאלה מה ייחשב כהצלחה. 

האם לגלות שעורכים לי מסיבת הפתעה  ולנסות לברר פרטים נחשב לשחרר?  

האם לאחר שגיליתי לדאוג בשקט שלא יחסר כלום נחשב ?

האם לחייך בבפנוכו  שלי ולהנהן בטמטום לכל מני התנהגויות מוזרות נחשב ?

הלכתי לקנות.שמלה שחורה קטנה. 

מה שבטוח  אותי לא יתפסו לא מוכנה... 

זקוקה לקושר מומחה שידע ללמדני  להתיר את קשריי .

וללכת.

פשוט להגיד יאללה זדיינו. 

בעולם האמיתי לא אגיד את המילה הזו אפילו בצחוק. 

יאללה זדיינו. זדיינו . זדיינו. 

הממשלה 

הפוליטיקאים 

המחשבות שרצות בלי הפסקה 

השנים 

השכנים  שלא מפסיקים לבלבל תמוח.

המטופלים שלי. 

הציפיות הלא מותאמות שלי 

האכזבות 

זדיינו כולכם. 

הולכת לחפש מישהו שידע להטות את השרש ז.י.ן.

יש התחלה

ויש גם אמצע 

ואחכ אמצע של האמצע 

ומליון פעמים חשבתי תכננתי  ואפילו התכוננתי 

אל הסוף.. 

ואז משהו קורה.. 

אתה מסמן תוים וסימנים   בכל עמוד מעמודי .

קסם שקורה למרות סימני הכריעה והפיסוק

התפשטות פשוטה שלך אל תוכי 

והמוח הופך לברוקולי 

הגוף לחמאה נמסה 

והלב.. נו

שם זה כבר סיפור .

 שם זה סיפור בהמשכים. 

אני בת 59 

הכרנו כשהייתי בת 14 כיתה ט .

ישר התאהבנו. 

היינו יחד  בכיתה  ובילינו שעות בלהג בלתי נלאה דקה אחרי שבית הספר נגמר.

עברנו יחד חוויות מעצבות בצופים, מחנות קייץ טיולים אהבות ראשונות  אהבות שניות וסתם חירמונים של התבגרות .

סיגריה ראשונה יחד בחצר מאחור  ואפילו סקס פרוע בחברותא. ילדים בעל גרושים בגידות שוב אהבות שוב סקס בחברותא ואולי אף פרוע.. 

החיים . 

אני בת 59 ואנחנו יחד 45 שנים. עם הפסקה קצרה באמצע שהיתה ארוכה מדי.

חיים שלמים של יחד. של ביחד של חברות אמת. רעות שכזו שאין כמוה ואין בלתה.

ואז הגיעו תוצאות הבדיקות. 

ואני צורחת בשקט מוחלט 

לך מפה סתלק לך סרטן מחורבן. 

אל תתקרב אליה. 

תניח לה. תניח. תניח. 

עכשיו אפשר להוסיף לרפרטואר הנכבד גם 

כאב הגוף החולה שלך וכאב הלב הדואג  ואוהב שלי . 

סתלק מכאן יא קקה. אל תגע בחברה שלי. 

הוא לא מקשיב לי. 

אני בוכה. 

אל תשאלו אותי מה  שלומי. 

אל!

. פשוט אל! 

אף אחד ובוודאי לא אתה

אתה , במיוחד אתה . כי מה, איך עונים על שאלה כזו

כעת,

עכשיו 

במצב הזה . 

כשהכל מתערבב

אין גבולות ואין גדרות 

אין הגדרות ואין  הנחות.. 

ובטח  לא אנחות. 

אז אל. 

פשוט אל. 

אגי משעול- ממ״ד

עַכְשָׁו כְּשֶׁהַמָּוֶת זוֹחֵל סָבִיב

וֶאֱגוֹזֵי הַפֵּקָן נִלְחָצִים אֶל קְלִפָּתָם

אֲנִי מוֹצֵאת מִסְתּוֹר בְּעִבְרִית

דָּבָר לֹא יְאֻנֶּה לִי בִּכְתִיבָה תַּמָּה

דָּבָר לֹא יְאֻנֶּה אִם אֶסָּפֵג בְּאוֹתִיּוֹת

אִם לֹא אֵצֵא מִן הַשּׁוּרָה

מְכֻוֶּצֶת לְחִירִיק, דְּחוּסָה בְּתוֹךְ הַסָּמֶךְ

אוֹ בֶּטֶן הַגִּימֶל עִם הַדְּמָעוֹת הַנּוֹטְפוֹת שֶׁל הַחֲטָף

שְׂפַת קֹדֶשׁ אֲהוּבָה

עַכְשָׁו כְּשֶׁהַכֹּל בְּאִתּוֹ וְהַכֹּל בְּעָתָה

כְּשֶׁהַמַּטָּע מוֹשִׁיט וְהָאֲדָמָה חֲרוּשָׁה

אֲנִי עוֹשֶׂה רַק מָה שֶׁרִילְקָה אוֹמֵר

נוֹתֶנֶת לְיֹפִי וְלָאֵימָה לִקְרוֹת לִי

בְּלִי לַחֲשֹׁב שֶׁזֶּה סוֹפִי.

רשימה של מעלי חיוך 

חיבוק

אורגזמה 

מבט  עורג

שוקולד 

פרח שאוהבת

שיר בלופ במקלחת

מחשבה חיובית.אפילו בכוח

יומן מלא אבל לא מדיי

חופשה מתוכננת זה כשלעצמו נושא כאוב אבל מילא.

תקליט אהוב

משמש 

סיכוי להתחלה של קשר אמיתי

אנשים שמדברים בשפה רהוטה

להצליח להתנתק לכמה דק מהמצב המחורבן

להיות אמיצה ולהגיד לו לא. דיי עד כאן. אפילו אם יהיה קשה. מספיק. 

ואז.. 

אצטרך קצת יותר משוקולד ותקליט ומחשבה טובה שיר בלופ ואורגזמה וכו   ... 

השנה  נר זיכרון  נוסף אל השניים שמדליקה כל שנה. 

כבר מאז היותי חיילת  הבנתי שהחיים הם לא לנצח..

שלום הגליל  84 נהרג החבר שלי  . 

שנה אחרי גם  חברו הטוב . 

40 שנה אחרי  ממש עכשיו הבן היפה של חברתי . 

והחיים?

ממשיכים..

ממשיכים?

איך? 

ומה צריך לעשות כדי להקל על הכאב

והאם אפשר? 

כי הכאב  הוא הצורה החדשה של האהבה שהייתה.

הדרך היחידה לא לכאוב את האובדן הבלתי נתפס,

היא להפסיק לאהוב ולזכור. לזכור את שהיה , לזכור את החיים.

האם אפשר שהרי 

זה כמו לבקש להפסיק להיות מי שאנחנו,

להפסיק לחיות או לנשום. 

ובלי לנשום האם אמות?

אז להפסיק לחיות

אני רוצה לחיות. 

איך??

 כל פעם מחדש

כמו הגלים הבאים אל החוף ומתנפצים לאלפי רסיסי קצף  

כך גם אנחנו 

באים והולכים 

שבים ונפרדים

כל פעם מחדש כמו הגלים אני מתנפצת לאלפי רסיסי

רגש . 

מקציפה בועיות של געגוע אהבה רוך כעס תסכול וערגה.

כל פעם מחדש כמו הגלים השבים אל  החוף 

רק לרגע ומיד נסוגים אל ביתם במעמקי הים , כך גם אנחנו. 

נסיגה זה לאמיצים. 

אני לא אמיצה. 

מוכנה לוותר  לך על הקצף

 ואתה תן לי וודאות שאדע .שאוכל להיות בשקט. 

למה צריך רעש כ"כ חזק כדי  לשקוט ? למה. 

אוף.