ערב טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

פאי סזיפים .

מילים שיודעות יכולות לגלות .
מחפשת גילויים.
אוהבת מילים.
ככה , כמו שזה.
לפני שנה. 4 בנובמבר 2022 בשעה 23:17

נפגשנו , 

מקצה החדר זהר על פניו החיוך . 

תכירי אותי לפי החיוך,  אמרת.. 

ואני תהיתי חיוך של מי ? 

 

התקרבתי ועינינו לא התיקו מבט 

שקית ההפתעות נשמטה מידי ומיד אח"כ הצמדת אותי אל הקיר הרגשתי איך הבל נשימתך מצייר שביל  חמים לאורך זרועי עד הצוואר . 

חום נעים התפשט בכולי 

וכשידך חפנה את לחיי ולאט שפתיך נשקו  הרגשתי איך רטיבות נעימה מציפה אותי.  

לפתע משכת את חולצתי וחופן משד ימין נלקח.. 

גניחה קלה והפתעה .. מממ  מעניין..

הערב הזה יהיה מעניין. 

עצמתי עיניי  מנסה לחשוב מה הצעד הבא,  לאן זה הולך.. 

ששש  אמרת , עכשיו  ששש 

אתה צודק! איך אפשר לחשוב 

כשגופי מתקמר אל העונג הבא 

כשכל נימי שפיותי נמסים אל מול מגע אצבעותיך לשונך והזיין המפואר ?

כשספאנק אחד אחד מצלצל על ישבני ומיד אחריו עוד אחד מגיע 

כולי נרעדת . 

ואז לאט לאט השכבת אותי אל בין זרועותיך אספת את שאריות ערגתי 

ינקת ליקקת וכשכמעט גמרתי 

הרמת ראשך .. 

 צרחתיי ויללתי  צרחתי את אוניי

הבטת אל  תוך מיליוני אישוני לרגע טבעת בתוך תשוקתי ועינך אמרו: את שלי! 

ואני רק רציתי שתדע . 

הרגע הזה נדמה  כנצח וכשחייכת 

 אל תוך נוזליי התפוצצתי לאלפי חלקיקים. 

 

וכעת אני מזהה אותך. 

לפי החיוך. 

החיוך של כולי.

 

 

לפני שנה. 22 באוקטובר 2022 בשעה 20:01

ישנם ימים בהם   אסופת רגשות  מתגלגלת בי,  מעיין סערת יללות  בלתי מוסברת שעוטפת את כולי. 

בד"כ במצב כזה אני מנסה לפרק את העמימות ולייצר איזשהו שיח ביני לביני ,

רעבה? -גם. 

צמאה?-גם. 

עייפה? -גם. 

חרמנית?-גם. 

מתגעגעת? -כן. 

 

ואז לאט לאט ההבנה מתיישבת . 

געגועים

אליו. 

אלי שלו. 

אל מי שהייתי  ואל מה שהרגשתי . 

געגוע? כן! 

 

היום אני מתגעגעת. וזה תופס בי את כולי. 

אולי כי סתיו? 

 

 

לפני שנה. 9 באוקטובר 2022 בשעה 21:19

אני אוהבת אנשים

אנשים חכמים מרתקים אותי.  אינטליגנטים גם. 

כאלה הרגישים לסביבה ולאחרים מאוד.  

כאלה היודעים להקשיב . לשמוע להבין בלי מילים. 

אני אוהבת אנשים  . 

עקשנות היא תכונה אנושית . לא קל לי במחיצת אדם עקשן אפילו אם מבינה את רציונל מחשבתו או את עומקו של הפחד להרפות . 

אל תוותר . 

אל תוותר לי. 

לפעמים עקשנות אומרת לי - היי הוא שומע אותך  . מקשיב. בלי מילים. 

לעיתים עקשנות

מרתקת אותי. 

מרטיבה אותי. 

מרטיטה אותי. 

כשאתה מתעקש זה אומר לי שאתה לא מוותר עלי. 

וזה נעים. 

 

 

 

 

לפני שנה. 20 בספטמבר 2022 בשעה 21:15

חודש ספטמבר מיוחד עבורי, הרבה סמלים וסימנים שזורים בין דפי יומנו.
היום ראיתי להקת חסידות במעופן אל ארץ חמה,
ולאורך כביש החוף מתנועעים מעדנות החצבים במלא גאוותם.
ספטמבר הוא חודש של מעברים.
מעברים בין
הקיץ שממאן לנוע לחורף,
שנה שמסתיימת ואחת חדשה שמיד תופיע..
ימי הולדת , ימי נישואין,
ימי פטירה.
אמי אהובתי כבר  כמה שנים לא אתנו 

 השבוע הלכתי אל  בית הקברות לחייך אל הזכרונות ולאחוז בם חזק.
מעגלי החיים . תנועה.
והחצבים הבוקר עמדו כלכך זקופים.

אמא שלי אהבה חצבים.

לפני שנה. 15 ביולי 2022 בשעה 21:02

 

אתה :

כותב  כמה מילות רגש וגעגוע

משתף בציפיה שנעורה בו

ואז מיד מוסיף 

בחיי שאיני מכיר את עצמי 

נראה שאני מאוד מתרכך . 

 

אני: רך זה לפעמים הכי קשה שאפשר. 

 

 

 

 

לפני שנה. 21 ביוני 2022 בשעה 20:44

ירוק הוא צבע הלבלוב שמספר על צמיחה 

 גדילה והתפתחות. 

 

הכרתי פעם איש שידע ללבלב אותי

שבזכותו לאורך הזמן גדלתי

להבין מי אני (אולי)

 

היה לי איש כזה 

איש ירוק  

אישי ופרטי

איש מתנה.

קראתיו בחיבה האיש ירוק שלי. 

אתמול כנראה שנגמר לו הצבע. 

 

 

למחרת /לאה גולדברג

הירוק היום ירוק מאוד
והאפור היום אפור מאוד
וקצת שחור ואין לובן בעיר
והנסער היום נסער מאוד
והעבר היום - עבר מאוד
קצת עתיד, ואין הווה באוויר.

ועוד לא קל לנשום, ועוד לא קל
לחשוב מול הרוח
ומאוד לא פשוט לחכות
הסערה נוגעת בריסים,
ומשתבר כל רגע לרסיסים
אך הירוק היום ירוק מאוד.

 

 

 

 

 

לפני שנה. 9 ביוני 2022 בשעה 22:14

אתה שואל אני עונה

אני שואלת אתה עונה

פעם היו סימני שאלה ובאחרת  גם כמה נקודות שביקשו דגשים .

כך התנהל לו מן שיח שכזה, 

 את בערותי  למידתי ומידותי  שאספתי בעמל רב

הנחתי בפשטות גלויה בפניך 

בהתלהבות הצעת סימן קריאה ואז לסגור סוגריים.

 

 

ואני תוהה  לאן נעלמו מידותיך?

 

 

 

 

 

לפני שנה. 23 במאי 2022 בשעה 21:43

והחיטה בשדה צמחה שוב 

מזה זמן שזהבו לחייה

והיא בשלה ומחייכת 

זיקפת צווארה אל השמש נוטה

לינוק אור מחייה, 

 גרעיניה שתפחו וקשו  

בכבדות ממתינים לרוח קלילה שתנקה את  אבק הזמן ותותיר את השלף  להאנח בערגה.

גרגר על גרגר

זרע לזרע

ערומים לאלומה ניצבת 

בשקט מצפים לבור את מוץ  מן הבר.  

עת קציר כעת

שימחו נא.  

 

 

לפני שנתיים. 20 במרץ 2022 בשעה 23:42

 

 

אלה שמחפשים ואלה שמצאו

כולם כאן.

כולם נמצאים 

יושבים  כותבים עם הפה   

עומד להם  גם על קצה הלשון

מזיינים תמוח  ובעיקר מתגודדים וכותבים.

מנסים כעת  לחבר  הגדרות עתיד  אל משמעות  האתמול שתלד את  מחר.

מנסים להבין

לרוקן כיסים 

לפנות מקום 

לגהץ קמטים 

לגרד את השריטות 

וללקק את  שצורב

 

למה צריך לנסות? למה כאן ?

אני לא מבין את זה .

 

 אמרת שהתאכזבת 

ושלא ראית  כאן שום דבר מעניין, 

 

שמע , אתה צודק 

כשחשוך לא רואים כלום....

 

 

מה בעניין לגעת?

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

לפני שנתיים. 8 במרץ 2022 בשעה 22:35

את חוקרת? 

לא ,

את מבררת? 

לא. 

מוכנה? 

מוכנה לנסות..

אז ניסיתי. 

לנסות זה כואב. אוי כלכך כואב .. 

והבנתי 

שלהמנע מנסיון זה כואב עוד יותר. 

 

שם זה ממש סבל. 

 

 

 

נוצרת את כל התנועות , הקולות, המגע, הרוך והקושי .

מתעטפתבאינטימיותכמובשמיכתמגןרכה.