לפני 7 חודשים. 27 במרץ 2024 בשעה 15:36
כל פעם מחדש
כמו הגלים הבאים אל החוף ומתנפצים לאלפי רסיסי קצף
כך גם אנחנו
באים והולכים
שבים ונפרדים
כל פעם מחדש כמו הגלים אני מתנפצת לאלפי רסיסי
רגש .
מקציפה בועיות של געגוע אהבה רוך כעס תסכול וערגה.
כל פעם מחדש כמו הגלים השבים אל החוף
רק לרגע ומיד נסוגים אל ביתם במעמקי הים , כך גם אנחנו.
נסיגה זה לאמיצים.
אני לא אמיצה.
מוכנה לוותר לך על הקצף
ואתה תן לי וודאות שאדע .שאוכל להיות בשקט.
למה צריך רעש כ"כ חזק כדי לשקוט ? למה.
אוף.
