פאי סזיפים .

 ושוב העיר מתעוררת כמו  בפעם האלף 

יונה בככר הומיה ופרח צהוב בצידה.

הפסל הגדול משחיר צל עגוליו על אספלטו הלבן  וסביבו רוח סתיו נעימה מלטפת . 

אורחת אני כאן רק לרגע

מציצה , 

בולעת 

מביטה 

חולמת 

לרגע שתוקה, לרגע נפעמת 

וחושבת 

ימי חסד אלה,

 ימי שאלה ומחילה 

 שומעת לרגע את האיש קורא לכלבתו ארצה 

והיא .. משפילה מבט ונשכבת.

מחפשת תשובה .

נזכרת

בליל סוער ששכח לו מכבר

ולרגע סתוי נעור החלום משנתו.  

מרגישה את הרוח

 לוטפת קלות את לחיי 

 מתמסרת לתחושה .

חיה 

נושמת

בועטת 

צמאה

 מזמזמת מנגינה של עיר מזמרת בפעם האלף.. 

ועיניי ירח נוגות. 

בוקר של חסד 

בוקר של ערגה. 

בוקר של טוב.