פאי סזיפים .

מפוררת פרורי חול

בבוקרו של יום שבת.

חושבת על עוצמתו בעצם נוכחותו הבלתי מתפשרת.

על כי הבוקר הוא מחבק ומצנן את רוחי הסוערת.

מרגישה ש

שם בחיקו אני גדלה מתפתחת , 

מאווררת מחשבות ונושמת אויר של רוח מיטיבה.

הוא לוקח ונותן

מנקה ומלכלך 

וכשהוא בא והולך

אני

מתרוקנת ומתמלאת

ושמחה

כשהוא בא ומרטיב את כולי 

הרוך שעוטף לעיתים מטביע. 

מרטיט 

מלכך ומרעיד את נימי נפשי העדינים

ואני מאושרת

נסוג

ובא נסוג

ובא 

ונסוג

ואני שלווה

תכף אבוא אליו.