החיים על סף תהום

מצד אחד בא לי שזה יהיה חייתי, סוער, סוחף ומלא תשוקה.

בא לי שתקרע אותי, תנשך, תתפוס, תשרוט ובעיקר תכאיב.

בא לי להרגיש אותך עמוק בתוכי.

בא לי שתהפוך אותי לכלבה שלך.

בא לי שתיכנס אליי ותמלא אותי בך.

בא לי שתגרום לי להשפריץ מהידיים שלך.

בא לי שתיכנס אליי עמוק לתוך הגרון שלא תיתן לי לנשום לרגע אחד שהאיפור יימרח והפרצוף שלי יתמלא ברוק ותגמור עליי.

מצד שני בא לי שזה יהיה חייתי, סוער, סוחף ומלא תשוקה.

בא לי לתפוס, לחפון, לרתק, לקרוע לך את הצורה ובעיקר להכאיב.

בא לי להעמיד אותך במרכז החדר לפרק אותך בהצלפות עד שכל הגוף שלך מסמן לטעמי.

בא לי לכסח לך את הביצים לבעוט, להצליף, לחבות בהן עד שאתה מבין שהן שלי ואני אעשה בהן כרצוני.

בא לי לסמן אותך כלוח מטרה לירוק עליך.

בא לי לדפוק לך את הגרון עם היד ואז עם דילדו ואח״כ עם הדילדו שהיה בתוכך.

בא לי לזין אותך חזק ועוצמתי שתגנח כמו כלבה.

בא לי לרכב לך על הפרצוף ורגע אחרי שאני גומרת אני משתינה עליך.

בא לי שתאונן מולי בזמן שאני דורכת לך על הזין ומהדקת את הלחיצה ככל שאתה מתקרב לגמירה ואחרי שאתה גומר לי עלהרגליים אתה מוצץ אצבע אצבע עד שכל הרגליים שלי נקיות.

מצד שלישי אני מרגישה שהמציאות רחוקה מהצד האחד והשני.

לפעמים אני מרגישה שכולי מלאה בפצעי ההדחקה שלי.

המקומות האלו שמפוצצים ברגש וזה יותר מידי עבורי ואין לי שום יכולת להכיל אותם אז אני יודעת להדחיק ואני יודעת לעשות את זה נהדר פאק אני חושבת שאני ממש טובה בזה.

היום בטיפול חשבתי על גלד ואמרתי איך לפעמים אני מרגישה שריבים פוצעים אותי במקומות כואבים שלא רופאו עדיין והמטפלת ידעה לקחת את זה למקום שלה ואמרה שמתחת לגלד יש שכבות של עור שצריכות להתאחות כדי שגלד יחלים ולא ייפתח בשניה שמישהו יגיע בו.

המקומות בהם נפגעתי מאנשים ובעיקר מעצמי.

המקומות בהם אני פוחדת להתמודד עם אי וודאות.

המקומות בהם אני מוותרת לעצמי עוד לפני שניסיתי ובחרתי להתכסות בשמיכה.

כבר כמה ימים שאני רואה מולי את הזוג הזה מול הפרצוף שלי ואני לא מרגישה בנוח עם נוכחותם...

שני שחורים בפרצוף היפה של דן. 😮

Exhibit 1

Exhibit 2

כמובן שכל בקשה שלי עד כה להוציא אותם ניתקלת בסירוב עיקש של "תפסיקי לבלבל לי בביצים"

אבל אני לא מסוגלת לראות את השחורים האלו בפנים ולא להוציא אותם. 😈

ועכשיו שאלה לי לכם האם יש שחורים או שאני סתם הוזה? 😵🤪

כל מה שאני רוצה זה שייתן לי להוציא את שני המנוולים האלו 🤬🤣😉

תמונה שמרגשת אותי מאד ותמיד אני עושה לי נעים בלב לראות.

אין על האסלה האנושית שלי...

אני מרגישה שהגוף שלי בוער צמא למגע אינטימיות וקרבה. קשה לי להתפקס על דברים אחרים שלא קשורים למגע וגם אין לי העדפה ברורה שולטת או נשלטת כי כל הגוף שלי כמהה לידיים, שפתיים, לשון, עיניים וזין.

ליתר דיוק שברתי את הרגל. זאת הייתה הפציעה הכי קשה שהייתה לי עד היום. ההלם הראשוני שאני קולטת מה קרה ורואה שאין מצב שאני הולכת וסובלת בטירוף מכאבים חזקים אנחנו מגיעים לבית חולים ותוך כמה רגעים הרגל מגובסת והרופאים מדברים על ניתוח, אני מנסה להבין מה לי ולניתוח אבל אני יודעת שאני לא רוצה להישאר במצב הזה.

עוברים יומיים ואז ניתוח ולאחר מכן מתחיל תהליך של ההתאוששות וההחלמה שכוללת כיסא גלגלים, קביים, רעשים בלתי נסבלים של שניהם, מקלחות בישיבה ורק שונוס פנוי ויכול לעזור לי כי בלעדיו זה לא יכול לקראות ותלות בלתי פוסקת.

אחרי שלושה שבועות הגבס יורד אבל עדיין אסור לי לדרוך על הרגל ובחוץ פורים וכולם שמחים וחגיגות ואני כל כך עצובה וכאובה ואפילו אני חוגגת ככה את יומולדת 36 ונוס ועוד חברים דואגים שאהיה מוצפת בחום ואהבה.

חודשיים עוברים וסוף סוף אפשר לדרוך על הרגל ועכשיו מתחיל השיקום ואני הולכת בלוק אחד ומתעייפת ולמחרת עוד כמה מטרים מחוץ לבית ואני חוזרת גמורה ושוב סיבוב בחוץ שאחריו אני מותשת.

כבר לאחר הניתוח התחלתי בפיזיותרפיה וזכיתי לפיזיותרפיסט מדהים שעזר לי המון ובכל פעם שהגיע נתן תרגילים וראה שאני מתקדמת ובמקביל עוד טיפולים ועיסויים לגוף כדי שאוכל להרגיש קצת יותר טוב.

ארבע חודשים לאחר הפציעה אני מקבלת אישור מהרופא שאני יכולה לחזור למים ולצלול ותוך כמה שעות הכל מוכן ומאורגן ויוצאים לדרך עם לא מעט אופרציה מורכבת והמון עזרה מונוס והתוכנית יוצאת לפועל.

חודש עובר ויוצאים למדבר לראות כוכבים ואז המסלול הראשון בשטח אומנם קצר אבל חייבים להתחיל איפשהו.

מאז עשיתי עוד הרבה צלילות, טיולים, התחלתי עבודה חדשה וכבשתי עוד שיאים חדשים והכאבים כמעט ולא מורגשים אבל היום תוך כדי העבודה שהגעתי למסדרונות המיון עברו בי זיכרונות ואני ממש שמחה שבזכות ובעזרת ונוס, ראשד הפיזיותרפיסט ועוד חברים ואנשים סביבי השיקום שלי היה כל כך אפקטיבי.

בתמונה אני כמה רגעים אחרי הגבס 

היום התקיים הטיפול השישי עם המטפלת המינית, הגעתי לפגישה לבדי, השיחה התחילה מכך שהיא החמיאה לי שיפה לי ורוד (בעקבות הסריג שלבשתי) סיפרתי שזה לא תמיד היה ככה והרבה שנים לבשתי שחור כי הרגשתי נוח ואני זוכרת שהכרתי את דן התחלתי יותר ללבוש צבעים זוכרה לי במיוחד חולצה אדומה שנקנתה בהשראתו. עוד סיפרתי על איך הצבעים עוזרים לי להדגיש את הנוכחות שלי והם חלק גדול באישיות שלי ועל כך שבעבר הרגשתי שקופה ופחדתי לבלוט כי בעיקר לא ידעתי איך להבליט נכון את הייחודיות שבי.

דיברנו על הצרכים המיניים שלי, מאיפה הכל הגיע, על איך היה חשוב לי "להפסיק להיות בתולה" ושהיום אני ממש לא זוכרת את הפעם הראשונה שעשיתי סקס אבל אני כן זוכרת את האורגזמה הראשונה שחוויתי עם החבר שלי בזמנו. על התחושה שרציתי לצבור קילומטרז על החברות שלי בכל הקטע המיני ומאיפה מגיעה התחושה שלי שאני חייבת להותיר חותמת בכל מחזר שהיה לי.

הבעתי את תחושת הגז ברקס שבה המיניות שלי נמצאת. על הפחד שלי לתת חופש להרבה יצרים וצרכים בי.

דיברנו על הבריחות שלי והקושי להתמודד כאשר אני מרגישה את הכאב.

דיברנו על ורד ואיך פעם ראשונה בחיי איבדתי מישהו שאהבתי והיא אהבה אותי וכמה שזה כואב עד היום, כמובן שהדמעות עלו.

זאת הייתה הפעם הראשונה ששמעתי שאומרים לי שאיבדתי מישהו שאהבתי ושאני חושבת על זה לעומק אז היא למעשה אחת החברות הראשונות שאני בחרתי עבורי ולא נבחרה עבורי.

דיברנו על מהו הסיפוק המיני מבחינתי שלמעשה הוא מתרחש אחרי האורגזמה ולאחר האקט עצמו כאשר שנינו מסופקים ושוכבים במיטה עורמים ומדברים על הכל מהמקום הכי כנה וללא מסכות. 

ואיך שפעם בחור שהיה בנינו קשר אמר לי ״אני אשמור עליך״ וזה כבש אותי וענה לי על מקום עם הרבה חסך.

ודיברנו על איך זה שעם דן הכל שונה ומפעיל אותי בכל כך הרבה מקומות.

גאד דאמט כמה שאני מדחיקה כאב

הכאב הוא גדול, אני כל כך רוצה לגעת, ללטף, לחבק, לנשק ובעיקר לרפא את הפצעים להם גרמתי ואם זאת אני מרגישה שהמגע שלי מצמרר, קר ולא נעים והעובדה להכיר בזה היא כואבת.

היום האזנתי לאלבום חדש שרק הכרתי לפני כשבוע בפעם הראשונה ששמתי קיבלתי ערבוב רציני במוח, בבטן ובכל הגוף.

בפעם השנייה ששמעתי הדמעות יצאו ומילאו אותי.

בהאזנות הנוספות הרגשתי איך שאני מוצפת ולא באמת מצליחה להסביר מה אני מרגישה מעבר להזדהות

והיום זאת הייתה הפעם בה הייתי לבד עם האוזניות והיו לי חששות לפניכן שאני אתחיל לבכות באמצע הרחוב אבל משום מה פעם הרגשתי תחושה על כוח ועוצמה ושיש עוד מעט מאד אנשים עם אותן השריטות שלי. כמו מאין דובון איכפת לי שקרן אור יוצאת ממנו והוא מקרין לכל הסובבים ועושה טיפה טוב בעולם המוזר הזה.