החיים על סף תהום

אני מרגישה זוועה, אתמול החלטנו לעשות מסיבה עם המון סקס ודברים מגניבים שרציתי לעשות הכל התחיל מצוין, השפלות, כאב אנאלי מגניב עם הפלאג החדש וזיון ברוטאלי בשירותים שהראש שלו באסלה.

אח"כ כבר הייתי ממש מגורה ובגלל הקושי שלי לאחרונה לגמור התעמקתי ועפתי על הכל הדברים המושלמים שהוא עשה ואז האורגזמה באה בעוצמה מטורפת כזאת שגורמת לגוף לרעוד ועוד כמה רגעים אחרי השיא.

ואז הלכנו לסלון להפסקת התאוששות קלה שהתארכה והתארכה ואלבום אחד נגמר והשני והשלישי אני לא ממש זוכרת כמה שמענו אבל ככה הערב המשיך, דיברנו והעמקנו לתוך המוזיקה והמשך הסקס התאדה.

אח"כ דיברנו על זה והדמעות התחילו לצאת, היו מילים קשות וכואבות. בנוסף לתחושות העמוקות שנותרו מהטיפול המיני, זוגי האחרון הכל היה בליל של הצפה מטורפת.

שאני חושבת על המקרה הזה ועוד מקרים דומים, אני מרגישה כמו אישה או גבר מכה, הנשלט הכי מדהים בחר בי והחליט להתמסר אליי ואני לא אספתי אותו אליי לאחר מכן והרמתי אותו בחזרה למקום טוב.

אני לא מבינה למה אני לא מצליחה לקחת אחריות עד הסוף בסקס ואם החלטתי שנכנסים אז לדאוג שיוצאים ומעל לכל שיש המשכיות.

אני מאד אוהבת לנהל ולקחת אחריות דברים ומשום מה במערכת היחסים הכי חשובה שלי אני לא לעשות אז זה ונותנת לדברים לזרום מעצמם או מעבירה את האחריות לדן ולא בצורה אקטיבית אלה פשוט מחליטה שלא להחליט ואז דברים זזים. זה גרוע כל כך.

אני חושבת שבבית בו גדלתי הרבה פעמים לא היה עניין של לקיחת אחריות על דברים בסיסים ופשוט היו מנחים שמישהו יעשה את זה או שימצא פתרון בסוף ומצד שני היו התעקשות על דברים אחרים ויכול להיות שהיו פחות מהותיים.

אני רוצה לשבור את המעגל הזה.

אתמול לאחר הטיפול מיני זוגי יצא לי להרהר לעומק על הפגישה, היה איזה עניין שהיא ציינה שאנחנו יכולים לשבת בסלון לראות טלויזה ולהישכב אחת על השניה.

עכשיו הקטע עם הטלויזיה הוא משהו שממש יושב לי עוקם, הרי אנחנו בפגישה ה- 40 זה משהו שדיברנו על זה כמה פעמים והמטפלת המינית זוגית נתפסת כמישהי די חדה. אני יודעת שהיא זוכרת את השם של האחיינית שלי ואני בטוחה שהשם שלה עלה הרבה פחות מהעניין שאין לנו טלויזיה.

בעיניי הרעיון של לשבת בסלון לראות טלויזיה לעשות קיצ׳י אחת לשניה זה מאין פתרון שמאד קל ליצור דרכו זמן זוגי לא מיני. ומצד שני היצירתיות האמיתית נמצאת איפה שאין את הפתרון הזה וצריך למצוא משהו מקביל.

המצב קצת מוזר ובעיקר לא מוכר, הרי אף פעם לא חשבתי שיש לי קושי מסוים בלהגיע לאורגזמה אבל בשבועות האחרונים מאז שכל הרוטטים שלי מאופסנים בביודעם, האורגזמה הרבה יותר מורכבת ולא באה בקלות כמו בעבר.

לולי לול צריך לעבוד הרבה יותר קשה ויש לי מזל גדול שהוא גיטריסט אלוהי ויש לו את כל הטכניקות לשמור על קצב בידיים.

כשאני לבד זה עוד יותר חסר סיכוי כי בקלות המחשבות נודדות ואני מאבדת ריכוז.

מה שכן קרה השבוע באחד הלילות התעוררתי ולאחר מכן חזרתי לישון, יצא שחלמתי חלום צלול, ידעתי שאני ישנה ובערך איפה אני, הרגשתי איך הגוף בוער ואז הצלחתי לגמור, ללא אביזרים וללא מגע פשוט ככה הגיעה האורגזמה.

בעקבות הטיפול האחרון אצל המטפלת המינית זוגית, עלה העניין שיש לי קושי להגיע לאינטימיות ובייחוד אינטימיות מינית. המטפלת ציינה כי אני יודעת לתפקד בסיטואציות מיניות אבל ללא אינטימיות וכאשר יש אינטימיות אני ממש לא יודעת לתפקד. ציינתי שאני מרגישה שיש סלע ענק לפני שמונע ממני להתקדם למקום אינטימי עם ונוס.

היום כמה ימים אחרי הטיפול והתודעה של הדברים שקצת יותר מתיישבים עם המציצאות, עלו שוב המחשבות על הסלע וממה הוא בדיוק מורכב, אני עוד לומדת להבין את המשמעות הגדולה והרחבה של אותו סלע.

לדעתי אני חושבת שיש לי איזה טריגר שמתעורר כאשר עולה עניין הציפיה ממני.

עניין הציפיה הוא קשוח עבורי

המחשבה שמישהו מצפה ממני למשהו ובטח אם זה קשור במשהו טוב שאני אמורה לעשות. זה מבלבל אותי ומעמיד אותי במקום שזר לי. הרבה פעמים אני מרגישה שאני עומדת בפני שתי דלתות בכוונה בוחרת בדלת שתגרום לאכזבה למי שציפה ממני למשהו ואני פעלתי בדיוק ההפך.

זה הנושא שאני רוצה להביא לטיפול הקרוב, אני מרגישה שזה נושא שמפחיד אותי לדבר עליו.

אני בקלות יכולה להבין אפשר לקחת את זה למקום של דחייה ואם אין משיכה מינית ואז למה בכלל להיות ביחד.

אבל אני חושבת שמשיכה מינית היא משהו שמאד משתנה לאורך הזמן לפעמים אני נמשכת למישהו בגלל מראה, לפעמים בגלל מילים שאמר, משהו שכתב, לפעמים בכלל מגע נעים שהיה ולפעמים באמת שאין ממש הסבר פשוט בא לי.

ולפעמים יכול להיות שפשוט אין חשק בייחוד עם הראש טרוד בכל מיני וקשה לי להדליק את עצמי ככה סתם או לצאת ממצב בו הייתי קודם ולהתקדם לסיטואציה מינית.

ומה בכלל ההבדל בין חשק למשיכה, אם חשק זה משהו יותר אישי ומשיכה היא משהו יותר רחב.

הרבה פעמים כדי להתקדם אני צריכה הרבה מאד כדי למלא את הבור הזה בתוכי כדי שאפשר יהיה לזוז מהמקום הזה.

וכרגע קשה לי להתמודד עם התחושות הכבדות כאשר עננת הכישלון מרחפת מעליי.

שעוד סופ"ש עבר ולא היה בו יותר מידי, שלא היה סקס, שלא זמן מיני זוגי או משהו מיוחד וזה לא שלא רציתי אבל אולי לא קידמתי מספיק ושוב רציתי משהו אחד ויצא משהו אחר.

אתמול בכיתי המון וכך נרדמתי עם הבכי לתוך הכרית, לקראת הסוף הרגשתי הקלה מסוימת מאין תחושה שהבכי ניקה את הלכלוך וזה קצת עזר יותר להרים את היום אבל עדין לא קרה הרבה מעבר לכך.

מחקתי את האינסטגרם כי הרגשתי שהוא עושה לי יותר רע מטוב שהוא כמו overdose של חטיפים שאכלתי עד שבא לי להקיא מהם ועכשיו אני לא מסוגלת לאכול ונשארתי עם כל התחושות הלא טובות בגוף.

אני מרגישה שמשהו מושך אותי למטה.

משהו גורם לי לרצות לקפוץ מהחלון כדי לשכוח ולא להתמודד עם הבעיות

אני מנסה להבין מה בדיוק מושך אותי למטה ואין לי מושג.

אם זה משהו שקשור אליי או לחיבור שלי לאנשים שאוהבים אותי

הייתי רוצה לחולל את הקסם שלי לצבוע את המקום סביבי בצבעים טובים.

אני יודעת ומבינה שיש בעיה ולא מצליחה להבין מהי.

למה הדלת שאני פותחת היא הדלת הלא נכונה ובכל זאת אני רוצה להיכנס אליה.

והכי אני רוצה להתכרבל בתנוחת עובר ולהרגיש יותר טוב ומצד שני אולי זה בכלל לא יעזור.

כמעט אף פעם אין לי כוח, מוטיבציה או רצון ללכת.

אני יכולה להמציא לעצמי את כל התירוצים האפשריים כדי לא ללכת.

הדרך לשם ומשם מבאסת אותי, המחשבה שאין לי מוזיקה מתאימה מעורפלת בחרדה.

איזה אימון לעשות, ידיים, רגליים או בכלל אירובי ואם יגמר לי הכוח תוך כדי ולפעמים נגמר.

בדיוק בגלל כל האלו כאשר אני אחרי האימון תחושת הניצחון היא גדולה.

אתמול בטיפול מיני-זוגי דיברנו על האורגזמות המתרחשות עם ויברטורים המטפלת ציינה כי ״המכשירים האלה מזרזים, הם עוקפים את כל התהליכים. זה עושה גירוי עצבי מסויים מאוד שאת בכלל לא מבינה שאת גומרת.״ והבנתי עד כמה זה נכון ציינתי שהאורגזמות שלי הן 6-7 וזה שונה מפעם שהייתי גומרת 8-10 וכמה פעמים באקט.

כאשר האורגמזות שלי הן 6-7 ואז פחות יש לי כמיהה אליהן ורק בימים מסויימים בהם החשק מוגבר אז יש לי את הדחף לגמור אבל לא בהכרח להגיע אורגזמה.

אני מודה שלפעמים זה הרבה יותר קל ופשוט לגמור ככה ובנוסף יש לי נטיה להגזים, ברגע שאני מתרגלת למשהו אני חייבת להגביר קצב.

אני נזכרת כמה ויבטורים נהרסו לי במהלך השנים כי כבר לא הרגשתי שהם עושים את העבודה כמו שצריך.

בפנטזיות שלי אני לא מפנטזת על ויברטורים, זה תמיד אקטים הרבה יותר מורכבים ומסעירים.

ושאני חושבת על זה לעומק אז עם גברים אחרים אני כמעט ולא חוטרת להגיע לאורגזמה ולפעמים אני בכלל לא גומרת וזה ממש בסדר כי הדגש הוא יותר על ההנאה.

כתוצאה מתובנה זו, אתמול אכסנו את כל הרוטטים למינהם שלי בקופסה בבוידעם.

יש משהו בבישול של הסופ״ש שהוא מאד מיוחד וכיפי
לפני שבוע ונוס ביקש אוכל קריר שיתאים למזג האוויר הנוכחי, מיד התחלתי לחפש מתכוני קיץ מסתבר שחוץ מקינוחים כמעט שאין הרבה וצריך לעשות עבודה יסודית כדי למצוא רעיונות ואז מצאתי את המתכון המושלם לסביצ׳ה ובתחילת השבוע נעשה הניסיון הראשון שהיה מעולה והערב כבר השתדרגנו והאיזון של החריף, מתוק וחמוץ נותן טוויסט מנצח.
אז מה יש כאן
דג נא מעולה מחנא Fly fish -עפים על דגים
וירקות שנבחרו בקפידה אצל הירקן שוק רוטשילד בת ים
עשבי תיבול עדיף כוסברה ונענע
פלפל ירוק חריף
פלפלים
מלפפונים
עגבניות שרי
אפרסק
לימון סחוט
ובצל סגול