להיות השמש

לפעמים אני מרגישה שלהיות כנה עם עצמי זה החלק המתאגר ביותר בתהליך שלי, זה הדבר שמחייב אותי לשאול שאלות קשות להעיף הסחות דעת וקולות רקע ולחזור לכאן ועכשיו.

קצת כמו להכות בברזל לוהט כדי לקבל את התשובות.

הפיתוי גדול לא להיות לבד, כל אחד מהם מציע לי את עולמו, יש החיבור בנינו, הם משקיעים ומפנקים אותי, המיניות טובה, הם מאד רוצים כל אחד בדרכו ולי נעים שדואגים לי.

אבל אני יודעת שאני לא שם כמו שהייתי רוצה להיות ואני לא רוצה להוליך שולל.

אני מבהירה את עמדתי ולפעמים זה כואב אבל זה החלק שבו אני שומרת על עצמי.

ואני לא מפחדת לאבד גברים, סקס ואפילו חוויות טובות כל עוד אני לא מאבדת את עצמי.

אני נזכרת שבתקופה שלפני הפרידה כל הזמן הסיפורים שסיפרתי לעצמי, כמה שיכנעתי את עצמי שעוד מעט יהיה בסדר, יהיה יותר טוב, אנחנו נעלה על הגל ודברים יחזרו למסלולם.

היום אם הייתי פוגשת את עצמי במקום הזה הייתי נותנת לעצמי שתי סטירות חזקות ואומרת לעצמי לעוף משם.

ושניתנה לי הזדמנות לקחתי אותה בשתי ידיים והלכתי כי הייתי כנה עם עצמי.

האורגזמה הטובה ביותר היא לא בזכות זין גדול/ עבה/ שמן/ שחור/ לבן ואפילו לא כזה שיודע לזוז בלי ידיים. 

היא אך ורק בזכות המינד הפאן המנטלי.

ואם זה בבוקר אז בכלל מושלם 😍 

היום שנה עברה מאז התחיל תהליך הפרידה שלי ובהמשך הגירושין.

בשנה הזאת למדתי המון על עצמי יותר מכל דבר אחר.

למדתי שיש המון צורות של אלימות וכמה זה מבלבל שאת מאוהבת ונמצאת בקשר בדס״מי שבו את כביכול השולטת.

ונלחמת בכל כוחך כדי להציל את הקשר לא משנה מה המחיר שאת משלמת בדרך העיקר שהמטרה תוגשם.

אין לי הרבה מה לומר (ואני גם לא מעוניינת) חוץ מזה שגם ברגע שמורידים נעליים שלחצו כל כך לוקח זמן להתרגל למצב החדש.

 
למדתי המון על הקשר עם ההורים שלי מה היה ובעיקר מה יהיה מעכשיו והלאה

למדתי להיות עוד יותר מסודרת, מאורגנת, מחושבת.

למדתי על הלבד והבדידות שלי.

למדתי שיש לי מעגל מדהים של משפחה אלטרנטיבית שמורכבת מאחותי, בני משפחה נוספים והחברים שלי שבעזרתם אני מצליחה לבנות את עצמי מחדש.

למדתי שאני מסוגלת להכניס לליבי חברים חדשים גם בגיל 40.

למדתי על גבולות וכנות במערכות יחסים.

למדתי איך לחזור לעצמי, לטפל ולרפא את עצמי. God thanks for the music

למדתי שיש אינטימיות, מגע ואהבה ענקית גם ללא סקס.

למדתי שאני יכולה להיות ללא סמים ויהיה לי כיף, נעים וטוב.

למדתי בזכות הריבאונד המקסים שהיה לי מהי המיניות שלי כאישה ולא כילדה.

למדתי עוד דבר או שניים על גברים שעוד לא ידעתי.

למדתי שאני מתה על אורגזמות על הבוקר.

למדתי שהדבר שהכי חשוב לי בקשר הוא האינטימיות והרצון לבלות בכיף ביחד.

אני מידי פעם מפלרטטת עם המחשבה האם אני באמת פתוחה להכריות חדשות מעבר לאלו שכבר נוכחות בחיי והתשובה עדיין לא ברורה אבל אני כן מרגישה את השינוי, העצמאות, העוצמה ואת היכולת שלי לזרוח מחדש.

זה מרגיש שהדרקונים שלי הטילו ביצים 

הדרקונים שלי 😈

אני מודה שלפעמים אני אוהבת שהרוק נוזל ומטפטף לכל עבר 

ואם אתה כבר מוצץ אז… את הדבר האמיתי 😈

מעניין אם הייתה לי יכולת לבחור רגע מסוים בשנה המטורפת הזו שעברתי (ועדיין עוברת) מאז הפרידה השנה  מהו הוא היה,

כנראה שזה השיעור החשוב ביותר שלמדתי על גבולות

היכולת להבין שיש לי סטנדרטים מסוימים ואני לא מעוניינת לעבור עליהם.

המטפלת המינית זוגית טענה שגבולות זה שאפשר לשחק כדורגל בקומה האחרונה של מגדל עזריאלי כל עוד הגבולות ברורים לכולם.

ולכן היום אני מתרחקת מגברים שלא מבינים את חשיבותם של גבולות בין אם שלהם ועוד יותר את שלי, בדיוק כמו שאני לא נכנסת למים לצלילה עם כל אחד שרק יודע לצלול, (כאן אני עוד יותר סנובית) אני צריכה להבין שיש מוח שאני יכולה לסמוך עליו.

להבין שאני רוצה לשחק חזק ועוצמתי, ללכת רחוק, לקחת אותך ואותי למקומות מטורפים אבל בשביל שזה יעבוד חייבים את הגבולות כדי לשמור עלינו שמחר הכל יהיה בסדר ונרצה להיפגש שוב.

אולי זה שגיליתי ומגלה את המיניות שלי מחדש, הבנתי מה אני אוהבת ומה לא.

אולי זה שאני בונה את עצמי, כמי שאני ומחוברת לעצמה כמו מעולם לא הייתי, הכי נאמנה וכנה לעצמי.

ואולי זה הודעות שהחלפתי לפני יומיים עם הבן החורג שלי ובכיתי כמו שרק דברים שקשורים אלינו גורמים לי להרגיש, כי זה המצב השתנה לעולם לא יקח ממני את האהבה הענקית שיש לי אליו.

ביום שישי לקראת שקיעה בשעה הכי יפה בשבוע אני בבריכה, אחרי דרינק או שניים, הסט שלי מתנגן ברקע מוזיקה יפה ואני מוקפת באנשים מלאה באהבה. ואני חושבת לעצמי וואו זה טוב.

זאת תחושה מדהימה כמו ההרגשה שאני על טריפ ובין החזקים שחוויתי רק שהייתי ללא סמים. וזה נטו אני והתחושות שלי.

הייתי חופשיה לזרום, להרגיש, להעיז, לחוות, לא להתכווץ, לא להקטין את עצמי ובעיקר להיות אני ברגע הזה.

אתמול לקראת שקיעה הבחורה היפה אמרה שאני נראת כמו ונוס עם השיער הזהוב והבגדים הורודים שהתנופפו ברוח, לו רק היא הייתה יודעת את הסיפור המלא.

בקרוב תעבור שנה מאז הפרידה וכמה חודשים לאחר מכן הגירושין, היכולת להשתחרר מאותן כבלים שהעמסתי על עצמי עוד ועוד.

השנה הזאת הוכיחה לי שאני בונה את עצמי מחדש, יודעת מה חסר ומה לא, חוזרת לעצמי בכל פעם שמתרחקת, נשארת כנה עם עצמי ובמקומות הכי עמוקים שלפעמים קשה לגעת בהם.

והיום אני חופשיה יותר מאי פעם וזה נעים ופאקינג טוב.

אז למה את בוכה?

כי אני מרגישה חופשיה

קצת לפני 10 בבוקר, אני אחרי קפה, מקלחת, סקס בוקר שכלל 2 אורגזמות עם החמוד ועוד נמנום כפיות לשעה וחצי.

ואני כבר במשרד שעה ומשהו

יש כמה יתרונות מושלמים לסקס על הבוקר 

חיוך גדול על הפנים.
היום הרבה יותר טוב, רגוע וקל.
פחות משנה אם היום משתבש כי אני כבר נהנתי.

לפניי סופ״ש קשוח של מסיבה שמתחילה היום ותיגמר במוצ״ש.

החמוד הנוסף צייד אותי ואת חבריי באלכוהול והרבה ממנו.

וחמוד אחר שוקל להצטרף אליי לחגיגה.

אין לי מושג מה יהיה בהמשך הימים הקרובים כנראה שהרבה אלכוהול, מעט שינה.

בתמונה הבגדים שלי לסופ״ש הקרוב 

When you go….

you never come back 😜