|
|
|
אני רוצה סקס סוער, הרגיש את העור, חום הגוף, הנשימות הריח אחת של השניה.
אני רוצה להרגיש אותך תחת הידיים שלי.
אני רוצה שתזיין אותי עם הדילדו גאג.
אני רוצה להרגיש את החיבור העומק ששום דבר לא יכול להזיז.
אני לא רוצה להרגיש כל כך רחוקה מהדברים האלו.
רטטוי ללא שום התערבות של עכבר 🐭
שאני חופרת עמוק בתוך המיניות שלי אני מוצאת בה הרבה תובנות
מצד אחד יש בה מקום שרוצה להיות סוער, ייצרי, כוחני, חד מאין חיית טרף רעבה
מצד שני יש בה מקום של רוך, חום, רוגע ונעימות.
השאלה איך אני מצליחה לתת לשני הצדדים האלו בית בתוכי.
תחושה קשה עוטפת אותי מאתמול, עשיתי טעות, משהו שהייתי אחראית עליו נתקע באוויר ולא טיפלתי בזה כמו שצריך ואני מאוכזבת מעצמי כי אני מרגישה שאני עדין עושה טעויות ולא לומדת מהן ומתקדמת הלאה. ובכלל רציתי ערב אחר לגמרי אתמול ודברים התגלגלו אחרת לגמרי וזה מאכזב, מבאס ובעיקר מיותר.
במומחה השפרצות, אחד כזה עם ידיים טובות וחזקות שיודעות בדיוק למצוא את הנקודות הנכונות כדי לגרום לי להשפריץ. אחד כזה שיראה ללולי לול איך אני משפריצה מהידיים שלו ולבסוף לאחר שגרם לי להשפרצות מטורפות לפינאלה יגרום לי להשפריץ ישר על הפרצוף שללולי לול.
אתמול בזמן שאני יושבת לו על הפרצוף ומרגישה את הלשון נכנסת לתוכי ומנסה להידחק כמה שיותר עמוק בתוך התחת המושלם שלי. אני פוקדת עליו לעשות ביד מולי לזין שלו ובנוסף לדילדו השחור, כמה שזה מטופש ומשעשע לעשות ביד לדילדו, אבל הרעיון הוא להתרגל להחזיק כמה זרגים ביחד.
מצרפת את הסטייספייר לחגיגה וככה אני גומרת בעוצמה וכל הגוף רועד.
לק אפור לכבוד החורף
כאב הרגשי הוא משהו שמאד קשה לי להתמודד איתו וכנראה יוכל להיות שאיפשהו הרגלתי את עצמי ליצור ניתוק.
הניתוק מגיע בכל מיני מצבים בהם אני צריכה להתמודד עם משהו ריגשי גדול וכנראה שבעיקר לא ברור ובטח שלא פשוט עבורי אז אני יוצרת ניתוק.
הניתוק לרוב יתבטא באדישות, הקטנה של רגשות, צחוק, יכולת לעתות מסכה לשדר עסקים כרגיל למרות שפנים הכל סוער ולא מקבל ביטוי.
הניתוק הזה קורה באופן די טבעי.
הניתוק מגיע גם שיש משהו שלילי כמו אכזבה, כאב, עצב וכו'
וגם כאשר יש משהו חיובי כמו אושר, אהבה, התרגשות וכו'
בגלל הניתוק הזה בין הרגשות אני נמצאת כנראה באופן תמידי באמצע עם הרגשות הלא מפוענחים שלי ולא מצליחה לנתב אותן למקום מבטחים בו ארגיש שאני בטוחה ולא אפגע.
ואני רוצה לעזור לעצמי ולמי שסביבי.
היום בחזרה מהעבודה שמעתי אלבום שכבר איזה זמן אני חושבת שהוא מעורר בי רגשות עמוקים מגיל ההתברגות והיום החלטתי להיכנס פנימה.
אני זוכרת שהייתי בכיתה ז', הייתי בת 12 והמעבר בין בית הספר היסודי לחטיבה לא עבר לי חלק. זאת הייתה שנה נוראית מכל מה שאני זוכרת.
התחלתי את השנה ותוך חודש שכלל בתוכו כמה מפגשים עם היועצת העבירו אותי לכיתה אחרת.
אני זוכרת שלא רציתי לעבור לכיתה שהיצעו לי וביקשתי לעבור לכיתה אחת בה היו לי חברות שהכרתי, אני זוכרת שבאחד המפגשים עם היועצת שמעתי כנראה את המורה שהעדפתי לעבור לכיתה שלה, צועקת מחוץ לחדר היועצת שהיא לא מוכנה שאעבור לכיתה שלה.
אני אפילו לא זוכרת מה הייתה הדחיפות או הסיבות להעביר אותי, אבל בסוף אני והיועצת מצאנו פתרון ועברתי כיתה. ייתכן שזה היה לטובה אבל זה לא הרגיש ככה.
הייתי לבד והמון, שעות על שעות, ימים על ימים, לא היו לי חברות או חברים, ראיתי הרבה טלוויזיה, היה לי קשה בלימודים ולא התעניינתי בשום דבר, המיניות שלי התחילה להיות נוכחת כבר קיבלתי מחזור, התחיל לגדול לי החזה, הגוף בער והרגשתי המון דברים ואף אחד שאני לא יכולה לדבר איתו עליהם, האווירה בבית הייתה קשוחה, אולי היו עוד דברים שהדחקתי.
לא מצאתי את עצמי בשום מקום.
אני זוכרת שהייתי במצוקה ריגשתי נוראית הייתה לי פלטה בשיניים ובעזרת הקוביות הייתי תולשת את העור מסביב לציפורניים, זה הרבה יותר גרוע וחולני מכסיסת ציפורניים שלצערי אני עדיין עושה זאת היום. טעם הדם היה חלק שגרתי בבלוטות הרוק שלי והכאב היה כמו סם.
אני זוכרת הפגיעה בגוף ברמה כזאת שהייתה עוזרת לי בכמה רגעים של שקט כדי שיכאב יתפקס לי באצבעות ולא בלב, במוח, בנפש ובכל הגוף.
הרגשתי שאין אף אחד איתו אני יכולה לדבר בנוח. אני בעיקר חושבת שניסיתי להתאים את עצמי למשהו שהוא לא אני וזה גבה מחיר.
באיזשהו שלב גיליתי את המוזיקה והתחושה הייתה פחות קשה גילתי עולם שאני מרגישה שייכת אליו. אהבתי את המוזיקה, הגיטרות, התופים, הבס ונמשכתי לזמרים שדיברו אליי.
אני זוכרת רציתי לקנות דיסק של להקה שהתחלתי להתעניין בה ובטעות קניתי דיסק אחר שלהם, היום אני חושבת על זה שזאת הייתה טעות מעולה.
כבר לא כל כך הרגשתי לבד, בזכות המוזיקה הצלחתי לפנטז על עולם טוב יותר בו יש לי קטע מגניב אנשים מתעניינים בי, אני מדברת עם אנשים ואנשים מדברים איתי, מעריכים אותי, רואים אותי.
ראיתי עולם אחר בו אני יכולה להיות כל מה שאני לא.
כמה שהייתי רוצה לחבק את הילדה הזאת היום ולדבר איתה להיות המישהו לדבר איתו עבורה.
אני מרגישה שאחרי כמעט 20 שנה שאני נמצאת בעולם הזה יש לי חורים בהבנה של דברים מהותיים וכמה נושאים שלא מלוטשים אצלי כמו שצריך או יותר נכון כמו שהייתי רוצה.
הראשון הוא שאני לא יודעת איך לסיים סשן איך להתחיל לסגור פינות ולהביא את הנשלט לספייס ואורגזמה מספקת.
השני היכולת להתחיל סשן ייתכן וזה קשור לסגירה.
השלישי הוא היכולת לשמור על הגחלת כמו שצריך כדי שאוכל להוסיף משהו קטן ואז מתקדמים ולא בכל פעם להתחיל מהתחלה.
בימים האחרונים עולות לי מחשבות שאני לא באמת יודעת מה הגורם העיקרי שמושך אותי לעולם הזה.
אני מזוכיסטית ומאד נהנת להכאיב זה משהו שאני לא יכולה לדמיין עונג ללא זה.
אני אוהבת להשפיל, אני אוהבת להרגיש נערצת וחזקה. אני אוהבת לשמוע צעקות מכאב מחרמן ויותר מהכל אני אוהבת עיניים עמוקות שמסתכלות עליי מלמטה.
אני אוהבת את המשחק של מניעה של המגע בחזה או מניעה של חדירה וכמובן שימוש בחגורת צניעות.
אני אוהבת לעשות סקס עם המון רגשות עזים של תשוקה ואהבה מטורפת.
אני אוהבת להרגיש את הטעם, הריח, המגע של אהוב ליבי לו אני עושה דברים אכזריים כאלו.
אני מרגישה שיש בעיה כי אם חבר או חברה היו מספרות לי על הסשנים שלי שעברו עם מישהו אחר אני הייתי בטוחה שמשהו מאד לא טוב קורה שם כי אני לא רואה שיש הסכמה מודעת, תחושת ביטחון, הצבת והבהרת גבולות, מילות ביטחון וכמובן אפטר קייר הולם.
