סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

החיים על סף תהום

מעמקי ליבי שאני בוחרת לחלוק
לפני שנתיים. 27 באוקטובר 2022 בשעה 18:25

היום בחזרה מהעבודה שמעתי אלבום שכבר איזה זמן אני חושבת שהוא מעורר בי רגשות עמוקים מגיל ההתברגות והיום החלטתי להיכנס פנימה.

אני זוכרת שהייתי בכיתה ז', הייתי בת 12 והמעבר בין בית הספר היסודי לחטיבה לא עבר לי חלק. זאת הייתה שנה נוראית מכל מה שאני זוכרת.

התחלתי את השנה ותוך חודש שכלל בתוכו כמה מפגשים עם היועצת העבירו אותי לכיתה אחרת.

אני זוכרת שלא רציתי לעבור לכיתה שהיצעו לי וביקשתי לעבור לכיתה אחת בה היו לי חברות שהכרתי, אני זוכרת שבאחד המפגשים עם היועצת שמעתי כנראה את המורה שהעדפתי לעבור לכיתה שלה, צועקת מחוץ לחדר היועצת שהיא לא מוכנה שאעבור לכיתה שלה.

אני אפילו לא זוכרת מה הייתה הדחיפות או הסיבות להעביר אותי, אבל בסוף אני והיועצת מצאנו פתרון ועברתי כיתה. ייתכן שזה היה לטובה אבל זה לא הרגיש ככה.

הייתי לבד והמון, שעות על שעות, ימים על ימים, לא היו לי חברות או חברים, ראיתי הרבה טלוויזיה, היה לי קשה בלימודים ולא התעניינתי בשום דבר, המיניות שלי התחילה להיות נוכחת כבר קיבלתי מחזור, התחיל לגדול לי החזה, הגוף בער והרגשתי המון דברים ואף אחד שאני לא יכולה לדבר איתו עליהם, האווירה בבית הייתה קשוחה, אולי היו עוד דברים שהדחקתי.

לא מצאתי את עצמי בשום מקום.

אני זוכרת שהייתי במצוקה ריגשתי נוראית הייתה לי פלטה בשיניים ובעזרת הקוביות הייתי תולשת את העור מסביב לציפורניים, זה הרבה יותר גרוע וחולני מכסיסת ציפורניים שלצערי אני עדיין עושה זאת היום. טעם הדם היה חלק שגרתי בבלוטות הרוק שלי והכאב היה כמו סם.

אני זוכרת הפגיעה בגוף ברמה כזאת שהייתה עוזרת לי בכמה רגעים של שקט כדי שיכאב יתפקס לי באצבעות ולא בלב, במוח, בנפש ובכל הגוף.

הרגשתי שאין אף אחד איתו אני יכולה לדבר בנוח. אני בעיקר חושבת שניסיתי להתאים את עצמי למשהו שהוא לא אני וזה גבה מחיר.

באיזשהו שלב גיליתי את המוזיקה והתחושה הייתה פחות קשה גילתי עולם שאני מרגישה שייכת אליו. אהבתי את המוזיקה, הגיטרות, התופים, הבס ונמשכתי לזמרים שדיברו אליי.

אני זוכרת רציתי לקנות דיסק של להקה שהתחלתי להתעניין בה ובטעות קניתי דיסק אחר שלהם, היום אני חושבת על זה שזאת הייתה טעות מעולה.

כבר לא כל כך הרגשתי לבד, בזכות המוזיקה הצלחתי לפנטז על עולם טוב יותר בו יש לי קטע מגניב אנשים מתעניינים בי, אני מדברת עם אנשים ואנשים מדברים איתי, מעריכים אותי, רואים אותי.

ראיתי עולם אחר בו אני יכולה להיות כל מה שאני לא.

כמה שהייתי רוצה לחבק את הילדה הזאת היום ולדבר איתה להיות המישהו לדבר איתו עבורה.

אושה{אוש} - ריגשת אותי כל כך.
גם אני עברתי משהו דומה, גם במעבר לחטיבה ועוד יותר במעבר לתיכון. עד היום יש לי צלקות נפשיות מהתקופה ההיא
לפני שנתיים
kinkit polania - וואי בול מה שהבת שלי עוברת רק בהבדל אחד,שיש לה אותי
לפני שנתיים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י