ביום שישי לקראת שקיעה בשעה הכי יפה בשבוע אני בבריכה, אחרי דרינק או שניים, הסט שלי מתנגן ברקע מוזיקה יפה ואני מוקפת באנשים מלאה באהבה. ואני חושבת לעצמי וואו זה טוב.
זאת תחושה מדהימה כמו ההרגשה שאני על טריפ ובין החזקים שחוויתי רק שהייתי ללא סמים. וזה נטו אני והתחושות שלי.
הייתי חופשיה לזרום, להרגיש, להעיז, לחוות, לא להתכווץ, לא להקטין את עצמי ובעיקר להיות אני ברגע הזה.
אתמול לקראת שקיעה הבחורה היפה אמרה שאני נראת כמו ונוס עם השיער הזהוב והבגדים הורודים שהתנופפו ברוח, לו רק היא הייתה יודעת את הסיפור המלא.
בקרוב תעבור שנה מאז הפרידה וכמה חודשים לאחר מכן הגירושין, היכולת להשתחרר מאותן כבלים שהעמסתי על עצמי עוד ועוד.
השנה הזאת הוכיחה לי שאני בונה את עצמי מחדש, יודעת מה חסר ומה לא, חוזרת לעצמי בכל פעם שמתרחקת, נשארת כנה עם עצמי ובמקומות הכי עמוקים שלפעמים קשה לגעת בהם.
והיום אני חופשיה יותר מאי פעם וזה נעים ופאקינג טוב.