היום התקיים הטיפול השישי עם המטפלת המינית, הגעתי לפגישה לבדי, השיחה התחילה מכך שהיא החמיאה לי שיפה לי ורוד (בעקבות הסריג שלבשתי) סיפרתי שזה לא תמיד היה ככה והרבה שנים לבשתי שחור כי הרגשתי נוח ואני זוכרת שהכרתי את דן התחלתי יותר ללבוש צבעים זוכרה לי במיוחד חולצה אדומה שנקנתה בהשראתו. עוד סיפרתי על איך הצבעים עוזרים לי להדגיש את הנוכחות שלי והם חלק גדול באישיות שלי ועל כך שבעבר הרגשתי שקופה ופחדתי לבלוט כי בעיקר לא ידעתי איך להבליט נכון את הייחודיות שבי.
דיברנו על הצרכים המיניים שלי, מאיפה הכל הגיע, על איך היה חשוב לי "להפסיק להיות בתולה" ושהיום אני ממש לא זוכרת את הפעם הראשונה שעשיתי סקס אבל אני כן זוכרת את האורגזמה הראשונה שחוויתי עם החבר שלי בזמנו. על התחושה שרציתי לצבור קילומטרז על החברות שלי בכל הקטע המיני ומאיפה מגיעה התחושה שלי שאני חייבת להותיר חותמת בכל מחזר שהיה לי.
הבעתי את תחושת הגז ברקס שבה המיניות שלי נמצאת. על הפחד שלי לתת חופש להרבה יצרים וצרכים בי.
דיברנו על הבריחות שלי והקושי להתמודד כאשר אני מרגישה את הכאב.
דיברנו על ורד ואיך פעם ראשונה בחיי איבדתי מישהו שאהבתי והיא אהבה אותי וכמה שזה כואב עד היום, כמובן שהדמעות עלו.
זאת הייתה הפעם הראשונה ששמעתי שאומרים לי שאיבדתי מישהו שאהבתי ושאני חושבת על זה לעומק אז היא למעשה אחת החברות הראשונות שאני בחרתי עבורי ולא נבחרה עבורי.
דיברנו על מהו הסיפוק המיני מבחינתי שלמעשה הוא מתרחש אחרי האורגזמה ולאחר האקט עצמו כאשר שנינו מסופקים ושוכבים במיטה עורמים ומדברים על הכל מהמקום הכי כנה וללא מסכות.
ואיך שפעם בחור שהיה בנינו קשר אמר לי ״אני אשמור עליך״ וזה כבש אותי וענה לי על מקום עם הרבה חסך.
ודיברנו על איך זה שעם דן הכל שונה ומפעיל אותי בכל כך הרבה מקומות.
גאד דאמט כמה שאני מדחיקה כאב
