החיים על סף תהום

איך אפשר למקד את המחשבה שרצה על כל כך הרבה מחשבות ולכתוב פוסט אני אנסה בכל זאת.

דבר ראשון אני מאד מתרגשת מהגילוי החוזר של הצד הנשלט שבי, זכיתי בשולט מדהים שיכול להיות קשוח אבל לכל דבר יש סיבה מוצדקת וכאשר אני גורמת לו גאווה וסיפוק אין מאושרת ממני.

שנית, אני נהנת לגלות שלמרות הכאב והשפלה אני מרגישה מאד מועצמת וחזקה.

בנוסף, אני נתקלת במחסום של אגו שלא פעם אני נהנת לפרק אותו ואז תחושה של שיחרור מציפה אותי ובעיקר נותנת לי להתמסר למקומות הנמוכים.

והכי חשוב, הרבה זמן היו לי פנטזיות על סקס אנאלי ובעבר כבר יצא לי לחוות עם המאהבים שלי אבל מאיזושהי קביעה מטופשת שלי החלטתי שביני לבין ונוס לא יהיה אנאלי וביום שבת שהוא קשר אותי למיטה וזיין לי את הצורה (כל כך אוהבת לכתוב את זה כאן) בכל החורים זה היה מדהים וקשה בטירוף לעצור את עצמי מלהגיע לאורגזמה בעקבות האיסור שבו הייתי מיום חמישי ואיזה אורגזמות מושלמות היו לי ביום שבת.

מעניין אותי להמשיך להעמיק עם הפנטזיות, רצונות ואיך אצליח לשלב זאת עם הצד השולט שבי.

לרוב אני לא מתבטאת בענייני פוליקטיקה במדיות השונות אבל הפעם אני לא מצליחה לשתוק עוד.

היום בבוקר קמתי עם המון תחושות ורגשות, הייתי סוערת ולא בדיוק ידעתי על מה לשים את האצבע הכל היה מעורבב.

לקראת הצהריים יצאתי מהבית לכמה סידורים והחושות הקשות הלכו והתחדדו, עדיין מאד מעורבל בפנים אבל התחושה של בור בפנים, בתוך הגוף הייתה ברורה יותר מהכל.

כאשר השמש שקעה אני מרגישה יותר מהכל את הזעם, אני כועסת על המדינה הזאת שההתמודדות שלה עם המצב היא מזעזעת הייתי אומרת קלוקלת אבל קלוקל זה עדין מידי להתמודדות המזוויעה הזאת.

ענפים שלמים של תעסוקה הפכו להיות לא רלוונטיים כבר כמה חודשים וזה לא נראה שלמישהו אכפת יותר מידי. חרטאה נציג מהממשלה אומר כמה ניתוק נוראי יכול להיות לנבחר ציבור מעמו.

כואב לי לראות עוד ועוד אנשים שפונים לעזרת הציבור להתמודדות עם המצב כי אין מי שבאמת דואג להם, ולמה הציבור צריך לדאוג להם ולא הממשלה?!

כואב לי לראות את חוסר האונים באנשים שלא יודעים מה לעשות וכיצד לעזור לעצמם לצאת מהמצב הזה.

ואז כועסים עלינו שאנחנו לא משתפים פעולה ולא לובשים את המסכה המזויינת הזאת, שומרים מרחק וכ'ו. אני בטוחה שאם הייתה תחושה של שיתוף פעולה מצד שני הגומרים הכל היה נראה אחרת לגמרי, אבל בדיל הזה אני מרגישה שאני מהצד שנותן ולא מקבל שום דבר בתמורה.

לפני כשלוש וחצי שנים לקראת חתונתי עם ונוס החלטתי לוותר על טבעת הנישואין עבורו וסיכמנו שהוא יענוד את ה- Holy trainer חגורת צניעות המוצלחת שמצא ברשת.

לאחרונה עלה הרצון בשדרוג וכרגע אני מתלבטת בין שני צבעים נבחרים ואשמח לעזרתכם בגיבוש ההחלטה 😘

מספר 1 ורוד עם נצנצים שבו יש אקט יותר משפיל ומעליב של איבוד הגבריות

מספר 2 כחול עם נצנצים שאולי פחות משפיל אבל יפה בטירוף

הסשן האחרון בו הייתי נשלטת, היה מזמן, ממש מזמן. אני בקושי מצליחה להיזכר מתי זה קרה. אבל אתמול זה קרה.

לאור ההתרחשות של הימים האחרונים עם ונוס בעלי, הנושא עלה לסדר היום וחלקתי איתו הפנטזיה שלי להיות שוב נשלטת.

מכיוון שלא הייתי בסשן כזה שנים רבות היכולת להגיע לנקודות שבירה היא מאד קלה. לשם שינוי הייתה לי מילת ביטחון ומילת הפסקה אך לא היה שימוש בהן ולשמחתי לא הגעתי לשם בזכות מאסטר קשוב, אוהב ומדהים.

אני יודעת שהגבולות שלי כנשלטת הם מאד גבוהים ואני יכולה להביא את מי שאיתי לשיאים מטורפים, אך הפעם זאת לא הייתה המטרה.

המטרה היתה מעין רענון למקום שלי כנשלטת ולמקום שלו כשולט.

נהנתי מאד שביקש ממני לעשות קוקיות ולאפשר חדירה אנלית אלי.

נהנתי כשכיסוי העיניים עלה על הפנים שלי, הרבה זמן שרציתי לעבור סשן ללא היכולת לראות את המתרחש. הכאבים של הספאנקים ואז של השוט היו מדליקים ומחרמנים. באיזשהו שלב הוא שלח את היד לבין הרגליים שלי ואי אפשר היה להתעלם מכמה שאני רטובה.

כאשר השעווה החמה נשפכה על התחת האדום שלי כבר התחלתי להרגיש את תחושת הריחוף.   

אח"כ הלכנו לחדר השינה שם הוא ביצע עבודה נהדרת עם הרכש החדש ואקט החדירה האנלית היה מושלם. בשלב הזה כבר ממש הרגשתי על עננים ורודים ומתוקים. הייתי כבר כל כך מגורה שלא היה צריך הרבה כדי שאגמור וכמה דקות עם גאג בפה, מצבטים על הפיטמות, פלאג בתחת, משפריצון בכוס והיטאצ'י על הדגדגן ועפתי לעולם אחר.

התחושה הייתה מדהימה, מעצימה ועוד המון חשק לעוד.

פעם הייתי כאן כל היום וכל הלילה.
פעם הייתי מעורה בכל הרכילות הכי עסיסית שרצה כאן.
פעם כל דבר הכי קטן כאן היה מהותי והייתה מתפתחת שיחה בעקבות כך.
פעם זה היה חשוב בעיניי שהוא יהיה 100% בעניין.
פעם הייתי כאן בשביל להכיר ולחוות.
פעם לא הייתי מפספסת שום מסיבה.
פעם שחברה אמרה לי "את עוד תראי זה יעבור לך" צחקתי ולא האמנתי
פעם באמת האמנתי בכל ליבי שאי אפשר בלי זה.
פעם הייתי מכורה.


והיום מילותיו של החצי השני מהדהדות
"התבגרת"

הם באים בגדלים שונים, בצבעים שונים, צורות שונות
שיא הדינמיות בהתגלמותה
מראה לנו כל פעם מחדש עד כמה אנחנו יצירתיים ומקוריים, הרי המטרה מקודשת וכל האמצעיים כשרים ומקובלים.
הכל כדי לצבוע בצבע "החיים היפים שלנו".

"לא, זה לא נגמר", "הפעם זה אחרת", "הכל בסדר", "רק עם שלושה לפנייך", "אני אשתנה", "זה נראה עלייך מצויין",
"ממחר דיאטה", "הוא יהיה בסדר זה זמני", "אני לא מרגישה טוב", "אני אוהב אותך (?)".

מתדרדר.

לכל אחד יש חור...
חור באינטימיות, חור באהבה, חור בסקס עם אהבה, חור בחוסר יכולת לבכות.

ותמיד מוצאים את הדרך הכי מקורית למלא את החור- געגוע
אנחנו מתגעגעים למשהו שהיה הכי קרוב למלא לנו את החורים האלו.
לא משנה טוב או רע.
לא משנה כמה רחוק זה מהמציאות.
אנחנו רוצים כיסוי.



רק שאם הזמן אני מבינה שהכיסוי לחורים שלי רק משאיר צלקת גדולה עוד יותר.

אני יודעת שזה לא הזמן הכי טוב להיות מלנכולית ביום שישי בערב
אבל ללב ובטח ללב שלי יש חוקים משלו.

On the floating, shapeless oceans
I did all my best to smile
til your singing eyes and fingers
drew me loving into your eyes.

And you sang "Sail to me, sail to me;
Let me enfold you."

Here I am, here I am waiting to hold you.
Did I dream you dreamed about me?
Were you here when I was full sail?

Now my foolish boat is leaning, broken love lost on your rocks.
For you sang, "Touch me not, touch me not, come back tomorrow."
Oh my heart, oh my heart shies from the sorrow.
I'm as puzzled as a newborn child.
I'm as riddled as the tide.
Should I stand amid the breakers?
Or shall I lie with death my bride?

Hear me sing: "Swim to me, swim to me, let me enfold you."
"Here I am. Here I am, waiting to hold you."

מה את אוהבת?
אני אוהבת את זה חזק,
אני אוהבת את זה כואב,
אני אוהבת את זה מהיר,
אני אוהבת את זה מורכב,
אני אוהבת את זה מאתגר,
אני אוהבת את זה ספונטני,
אני אוהבת את זה עם אחד, שניים,
אני אוהבת שזה קשה,
אני אוהבת עם זרים ומוכרים,
אני אוהבת לקום בבוקר וללכת הביתה,
אני אוהבת עם גבוהים, עם חתיכים, עם שריריים.
אני אוהבת את זה מאחור,
אני אוהבת שזה טוב,
אני אוהבת שזה אקראי,
אני אוהבת שזה פומבי,
אני אוהבת שזה שחור ואדום,
אני אוהבת שזה חותך בבשר,
אני אוהבת שזה טוטאלי.

ומה אתה אוהב?



אני אוהב אותך.