בוקר טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

החיים על סף תהום

מעמקי ליבי שאני בוחרת לחלוק
לפני 15 שנים. 7 ביוני 2009 בשעה 9:09

על מנת שלא ירגיש שיש פניה ישרה בבלוג שלי אליו.

שונאת את הזלזול שלו בי
שונאת את ההשלמות שהדמיון שלו עושה כדי שאני אהיה הכי גרועה בעולם.
שונאת על זה שהוא חושב שאני טיפשה.
שונאת את הפגיעה שלו בי, שברון הלב והכאב הגדול.
שונאת את החיוך הזחוח שלו שמפצה על חוסר ביטחון ובדידות עמוקה.
שונאת את הדיבור שלו שבו הוא מראה לי במה כל אחת ואחת יותר טובות ממני.
שונאת את העובדה שהייתי איתו זה לא עשה לו טוב והוא הרשה לעצמו לזלזל באהבה שלי אליו.
שונאת את האהבה שלו אליי, שרק עכשיו שזה נגמר הוא אוהב אותי כמו שרציתי שיאהב אותי.
שונאת שיש לו המון אהבה לחלק לכולם חוץ ממני.
שונאת את הצורה שבה הוא לוקח ממני אנרגיות.
שונאת את הדיכאון והאמוציות שלו, ובעיקר את הזין האמוציונאלי.
שונאת את הדרך שהוא מפעיל אותי.
שונאת את חוסר האחריות שלו בפרידה שלנו.
שונאת שלפעמים אני מתעצבנת שמכפישים אותו, או מלכלכים עליו.
שונאת שאני מדברת עליו, ומפארת אותו.
שונאת את האובססיה שיש לי אליו.
שונאת שאני אשכרה חושבת איך לבקש ממנו דברים שאני צריכה, על הזין אני אעשה הכל לבד.
שונאת את התמונה המכוערת בפרופ שלו.
שונאת את העובדה שאני חושבת עליו, מתגעגעת אליו.
שונאת את המחשבה שאולי אני עדין אוהבת אותו.

אני לא אשקר לפעמים אני מתגעגעת וחושבת שכן יכול להיות נחמד וכיפי, אבל עמוק בלב... עזוב לשם כבר לא תגיע.

ולא בייבי זה לא סמים, נכון זה יותר קל לך לחשוב שזה כימיקלים אבל לא. זאת אנרגיה טבעית לגמרי שיש לי שאני רחוקה ממך.

לפני 15 שנים. 6 ביוני 2009 בשעה 17:58

ואלו הם אירועי הסופ"ש.
אז אנחנו מתחילים ביום חמישי, אני קובעת עם חברה למסיבה של דיווה אחרי כמה דרינקים ואנחנו מגיעים בניגוד לשאר הפעמים הפעם המקום לא מפוצץ באנשים אבל כל אחד ואחד שהיה שם הוא בהחלט מהחברה האיכותיים ביותר שיש.
הערב מתחמם ואני נכנסת לג'קוזי ושם מה שקורה זה פשוט סדום ועמורה. 😄
ואחרי איזה זמן אני יוצאת משם עם עור ברווז אבל עם חיוך גדול, מתלבשת ונוסעים חזרה לעיר החטאים. אנחנו מגיעים לבית של החברה אבל אני כהרגלי פורשת על הספה שלה וצוללת לשינה עמוקה.
אני מתעוררת לקראת הצהריים אבל נורא חם לצאת מהבית שלה לבית שלי (רק שני רחובות) ואנחנו יושבות ומדברות עד שכבר צריך ללכת אני אוזרת אומץ ויוצאת לדרך. לקראת הערב נאיאדה אומרת לי שנכין לנו ארוחת ערב אבל חיל החלזונות שלנו לא נותן לנו לנוח ואנחנו מתכננות תוכניות מגניבות. יש מסיבה בלילה וצריך להיות במיטבנו אנחנו קופצות לידיד שותות קצת וממשיכות למסיבה שהייתה מעולה!!!
הגענו למסיבה ממש מוקדם ב- 12:30 מה שכל כך לא מתאים לנו אבל מהר מאד המקום התמלא אנשים ואנחנו התחלנו לקפץ בין כולם. פה שלום ושם נשיקה ידידותית, במהלך הערב וייס בא אליי והרגשתי שמשהו קרה כמעט ובחיים לא ראיתי אותו ככה וישר חיבקתי אותו והשקתי אותו במים והרגעתי אותו. אחד הדברים הכי חשובים במסיבות זה המוזיקה. ואוייי איזה מוזיקה מעולה לא נחתי לשנייה לקראת סוף הערב הרגליים שלי הכריעו אבל אני לא מוותרת בקלות ואני חולצת סנדלים וממשיכה לזוז על הרחבה והשעה כבר ממש מאוחרת בלילה או מוקדמת בבוקר וכבר המסיבה נגמרה וכבר צריך ללכת הביתה אבל האנרגיות מטורפות של המסיבה ואז אנחנו הולכות הביתה לישון.

וזהו אין ספק שזה היה אחד הסופ"ש המוצלחים מזה הרבה זמן.

לפני 15 שנים. 6 ביוני 2009 בשעה 2:46

אם אתה כזה מורה טוב איך לעזאזל העבד הנבחר מגיע אליי בהתמוטטות מטורפת.

אחד הדברים שלמדתי בדרך הכי קשה, ברצון שלי לשלוט זה לקחת אחריות.
מזל שאחרי הכל אני בנאדם עם לב מאד גדול, ולימדתי מה זה שיעור באפטר קייר.

לפני 15 שנים. 5 ביוני 2009 בשעה 11:10

ועכשיו בערך התאוששתי מהלילה שהיה מאד מגניב.
ואני צריכה ללכת לעשות קניות ולדאוג למזון לסופ"ש אבל אין לי יותר מידי רעיונות ומחשבות על תוכניות לסופ"ש.

לפעמים זה מדכא למוות שאני מחפשת מהות בחיים, ואין יותר מידי אופציות לגלות את זה.
מה גם ביממה האחרונה חירבתי שני קשרים שהיו יכולים להיות משהו.

למרות שאני מאמינה בדברים שקוראים בקליק ראשון ואם זה לא קרה אז יש סיבה.


אין ספק שזה אחד הפוסטים הכי מוזרים שלי.

אה גם לאחרונה עלו כמה שמועות עליי, אז סבבה אין לי שום בעיה עם זה כמו שנאיאדה אמרה אין דבר כזה פרסום שלילי הכי חשוב שאמרתם תהום נכון.

לפני 15 שנים. 4 ביוני 2009 בשעה 11:00

עקב עבודה מרובה והשלמת שעות שינה לא יצא לי אתמול לכתוב על אירועי יום שלישי,
אויי כמה שזה היה מוצלח.
מחמש בצהריים עד חמש לפנות בוקר המון המון כיף.

בעקבות אותן התרחשויות הבנתי כמה וכמה דברים על עצמי.
שפוגעים בי לאורך זמן אני נאטמת הן מבחינה רגשית והן מבחינה מינית.
ואולי אני מסוגלת לעשות אינטראקציות מיניות אבל זה חסום הסיכוי לאורגזמה מתרחק וההנאה מאד מוגבלת.
ולעומת זאת כשאין את אותם מטענים רגשיים הסקס כל כך הרבה יותר טוב, כל כך משחרר, אתמול כל היום הסתובבתי עם חיוך ענק ומנסה לשחזר את אירועי הלילה.

כבר קצת שכחתי כשזה כיף אז זה כיף.

תודה לכל המעורבים שגרמו לכך.

ועכשיו אני חוזרת לצפות בטכנאי של אורנג'- אין דברים כאלה.

לפני 15 שנים. 1 ביוני 2009 בשעה 9:00

כן זה הצ'ק שקיבלתי ביום רביעי מהאקס שלי, כי אמרתי לו שאני רוצה הרבה דברים והוא לא יכול לתת לי אותם.
הוא עדיין לא יכול לתת אותם.
קיבלתי ממנו גם הבטחה (שאני בספק אם הוא יעמוד בה)
אבל יש לו גם עונש שדוקא מוצא חן בעיני והעונש הוא לקעקע את שמי על הזין שלו.

הוא הציע את עצמו כמרשת שלי, עבד המין, האסלה וכו'

בנתיים אתמול היו אי אלו עיניינים שמאד הרסו את העיניינים בנינו.

טוב לפחות הקריזה שלי עליו הרסה את זה.
גגרתי אותו לעבודה שלי ושם שפכתי עליו בקבוק מים ושלחתי אותו משם.
אח"כ אמרתי לו שיבוא לפגוש אותי ברחוב והוא בא.
ואז דיברנו כעסתי עליו אני לא יכולה שהוא מוצא לעצמו קיצורי דרך בכל הבטחה שנאמרת.
זה מדליק לי את הפיוזים והעצבים ואז אני מתפוצצת.

לפני 15 שנים. 23 במאי 2009 בשעה 16:54

לפעמים זה שטויות ולפעמים אלו דברים שמאד חשובים
ובעיקר לי.
וזה הגוף שלי.

לרוב אני מאד אוהבת את איך שאני נראת, ובעיני עצמי לרוב אני מאד סקסית.
אבל לאחרונה זה מאד מטריד אותי.
היו לי חודשים שברוב הזמן הייתי בבית ולא זזתי יותר מידי, בלי פעילות גופנית ואכלתי והרבה.
היום יש את התוצאות של המצב הזה אני ממש לא מרגישה בנוח עם הגוף שלי לא נוח לי ולא נעים לי איתו.

האחרון שסיפרתי לו על זה תפס אותי ושאל אותי מה בדיוק הבעיה שלי?
נכון, אני לא הבחורה הכי מלאה בעולם, אבל יש משהו שהחברה לא סולחת לי לגביו וזה שאני משמינה.
בעבר שהרגשתי ככה זה היה פשוט עושים סוויצ' במוח ואז הכל "יותר פשוט" שתי אצבעות לגרון (ובאמת הייתי אלופה בזה) והופה ארוחה שלמה כלא הייתה.
היום אין מצב שאני עושה את זה לעצמי, אני לא מסוגלת להזיק לעצמי ככה.
זה נורא ואיום.

והתוצאה של המצב מאד פוגעת בי, אין לי יותר מידי ביטחון בעצמי, אני בעיני עצמי מאד כבדה ומגושמת ואני בעיקר נמנעת מדייטים כי לא נוח לי.
לפני שלוש שנים ומשהו הייתי כעשרים קילו פחות והרגשתי ממש טוב עם עצמי והיום זה ממש קשה לי.
אני יודעת שהכל תלוי בי ובהחלטה שאני פשוט לוקחת על עצמי.
אבל זה באמת לא קל.

לפני 15 שנים. 19 במאי 2009 בשעה 23:13

הלוואי הלוואי הלוואי,

אמן אמן אמן

אני מקווה שזה יצליח.

אני מחזיקה לעצמי אצבעות.

לפני 15 שנים. 18 במאי 2009 בשעה 21:16

את...
רעה, מושכת, שקרנית, עריצה, בוגדנית, נאמנה רק לעצמך, חכמה, תחמנית, הורסת, יפה, אכזרית, נפש מורעלת, מיומנת, מדהימה, מכשפה, מפתה, זונה, מכורה, שיכורה, מרושעת, נשגבת, סקסית, קטלנית, אלופה, נצלנית, חסרת רחמים, חסרת מעצורים, חסרת תקנה, מסתורית, פרועה, אלימה, מטורפת, מטריפה, גורלית,אדומה אבל בעיקר שחורה, חולה, מוכת אהבה,
ה- אחת.


קלישאה?!


לפעמים אני...

לפני 15 שנים. 8 במאי 2009 בשעה 21:55

Love

באמת אני כל כך מתגעגעת אליך,
שתבואי ותהיה חזקה כמו שאת עם כל הכוח שאת נותנת לי.
אני רומנטיקנית חסרת תקנה ואת יודעת את זה אז למה את לא רוצה לבוא אליי עכשיו.
בפעם האחרונה שבאת זה היה לפני שלוש ומשהו שנים ומאז התרחקנו וזה לא הכי נעים שאת לא לידי.
את יודעת מה אל תהיה לידי תכנסי ישר אליי. תבואי אליי יפה ומדהימה כמו שאת.
אני אחבק אותך חזק ואני מבטיחה שלא לעזוב אותך לעולם.
בשנה האחרונה כמעט ולא היית באת רק פעם אחת קצת דגדגת אותי עשית נעים אבל זה נעלם יחד איתו.
את יודעת ששתינו ביחד אנחנו הכי מנצחות בעולם, אין עלינו לא משנה מה.
אני צריכה אותך איתי, בואי אליי.
ברגע שתבואי תנקי אותי מכל השטויות שלי.
ותהיה טהורה ונקייה.
ואז אני אעשה אותך מאושרת, אני אתן לך דברים שיזינו אותך, אני אתן לך אוויר שייקח אותנו הכי רחוק. כי אין עלינו ביחד.

בבקשה תבואי.