|
|
|
סוף סוף והסיוט נגמר
המעקבים אחרי הומלס, יד 2 ושאר ירקות תמו להם.
יש לי דירה משלי.
פעם ראשונה שזה הבית שלי.
כל המעברים האלו די מתישים. לקחת מכאן ולהעביר לשם. ושוב מפה לשם.
לא פלא שהרגליים שלי מתו.
אתמול התחיל תהליך ההתביתות.
הדירה מאד מתוקה היא הבייבי שלי.
יש לי מטבח ירוק, שירותיים קטנים, מרפסת עם המון פוטנציאל.
יש לי מיטה חדשה.
ואני גרה בפלורנטין לפחות די קרוב לשם.
שלחתי עכשיו את עבד המתנות שלי
לקנות לי מתנה חמודה.
שלחתי אותו על האופניים, עם פלאג בתחת וסיבי על הזין.
וככה הוא נוסע לו ברחבי ת"א.
וואוו אנשים,
תמצאו לכם חיים.
תפסיקו להעסיק את עצמכם בחיים שלי!!!
הבנתי שרצות עליי כמה וכמה שמועות
ובאמת שכבר אין לי כוח אליכם.
מה שקרה באותו הלילה לא עיניין של אף אחד.
ולא לא קרה מה שכולם אומרים.
ובכלל זה מחליא.
מה שכולם אומרים.
בעעעעעעעעעעע
עבר עליי סופ"ש מאד נעים, מיום שישי בבוקר ועד למוצ"ש
בשישי בבוקר הייתי ביריד בגדים ואני חולה על השטיות האלו המציאות שם זה משהו שאי אפשר לתאר, ואני חולה על מציאות.
משם המשכתי לעבודה לכמה שעות מאד פוריות. ומשם לארוחת צוהריים טעימה.
ואז כבר ידעתי שאני חייבת לישון כי יש מסיבה בערב ובלילה הקודם לא ישנתי כל כך הרבה.
אז פרשתי למנוחת היופי שלי.
ומשם למסיבת יומולדת על גג מקסים.
ופגשתי את הסאב ההומו שלי שהוא הכי יפה בכל ת"א!
ומפה לשם שיחות עם האקס, ועוד שיחות עם חברות וחברים.
חברה אמרה לי משהו שאני לא יודעת אם זה אמת או לא, כי היא הייתה די שיכורה.
אבל מילא אני יודעת שמה שהיא אומרת זה בא מהלב.
אחרי כמה שעות טובות של עמידה על הרגליים והסתובביות תחושת הניצחון דבקה בי כשמצאתי כיסא אמיתי!!!
ואז איפשהו זה היה לי צפוי והמשכתי לדירה של האקס. והיה לילה/בוקר מאד נעימים.
הלכנו לישון ולמחרת עשינו מעשים רעים.
ועכשיו הוא סאב המתנות שלי. והוא קיבל רשימה שהוא חייב לעמוד בה כדי להוכיח לי שהוא לא אומר סתם דברים והוא באמת אוהב אותי.
שמעתי את השיר החדש שלו והרגשתי איך המון דברים קשורים בו אליי.
החל משם השיר (זה מאד קרוב לשם האמיתי שלי), משם לניק הקודם שלי (למרות שאת זה אני לא חושבת שהוא ידע) ועד למשפט "משתוקק לרעל המוכר" הרי אני לימדתי אותו שרעל זה דבר מתוק ושחושקים בו. אחר הצהורים ניפרדנו כידידים.
ובערב ניפגשתי עם מחזר חדש, הכרנו בפייסבוק דרך חברים מושתפים, הייתה לנו כימיה מדליקה דיברנו ודיברנו הוא הרשים אותי בידע הרב שיש לו בהרבה תחומים ובכלל שיש לו הבנה כללית מאד גבוהה. וממני הוא התרשם מהעומק הפתיחות והסקרנות שאני מעוררת בו וגם הסקרנות שקיימת בי.
בסוף הדייט שנינו הכרזנו רישמית על הדייט הראשון הכי מוצלח מהפייסבוק.
אוף כתבתי נורא יפה ונמחק לי.
אני אנסה שוב אבל בקצרה כי אני חייבת ללכת לעבוד.
אתמול הרגשתי עד כמה האבה וכאב הולכים ביחד.
במהלך הסשן הכאבתי והתעללתי בו מאד, ממש לא ריחמתי עליו. הייתי אכזרתי וקשה.
אמרתי לו שככל אני מכאיבה לו יותר ככה אני אוהבת אותו יותר. וככל שהוא סופג יותר כאב ממני ככה זה מראה לי את ההתמסרות והאהבה שלו כלפיי.
עוד בצהורים שדיברנו וסיפרנו אחד על מעללי השני מליל אמש, הרגשתי שהוא מתחרפן.
הוא רצה ללקק לי את הכוס ולא הסכמתי. אמרתי לו שיבשל לי ואז אני אראה.
ואחרי העבודה הגעתי והתרגענו התעללתי בו מאד קשה עם פיזית ונפשית.
לא השתמשתי ביותר מידי אביזרים יחסית לסשן, לא היה מקום אליהם כמו אל המילים החזקות שיצאו.
הרסתי לו את הפיטמות תוך כדי שיחה על הכאב שאני מעניקה לו ככה גורם לי לאוהב אותו יותר.
העמדתי אותו במחני אמון הראשון שבאתי לגזור לו את הפיטמה, והשני שהעמדתי אותו בתנוחת שיפחה כדי לבעוט לו בביצים (שלא בעטתי לפחות לא בעוצמה שיכולתי)
אחר כך לקחתי אותו למיטה וקשרתי לו את הזין לארון כך שהוא לא יוכל לזוז וכמובן מצבטים על הפיטמות. דחפתי לו את הפנים לתוך התחת שלי, ואז לכוס שלי. ולסירוגין חניקות קלות ואז נתתי לו להכנס לכוס המתוק שלי תוך כדי פקודות שלי להכנס ולצאת. ואז הוא גמר ככה שהלב שלו יצא מהצד השני של הגב.
אחרי זה אכלנו ודיברנו שיחה מאד כנה. ואז שוב במיטה הוא דאג לי לשתי אורגזמות מעולות.
ואני הגמרתי אותו בכך שסיפרתי לו על התיכנון החדש שלנו.
ואז הלכנו לישון שנת ישרים ועם לילה שכזה מה הפלא שלא שמענו את השעון בבוקר.
אתמול היה לי כיף.
זה לא קורה לי המון אבל לאט לאט אני עוברת תהליך של הקבלה של הלימיט וכבר שלוש מסיבות אחרונות שלי שם ואני די נהנת.
היו הרבה אנשים יפים, והיה כיף להכיר את כל החדשים לדעת ששמי עדיין רץ למרחקים.
היה סשן מחרמן בטירוף של ג'וו, שיראל ונעמה.
עכשיו יצא לי לראות המון סשנים אבל כזה מחרמן באמת שלא ראיתי המון המון זמן.
אחר כך כל החיבור שהיה לי שהיה מאד חיובי.
שיחת הבנות המעניינת שהייתה בשירותיים ועוד שיחות מעניינות שהתפתחו עם אנשים.
הסשן הקצר שיצא לי להעביר על וויס עם הונילית הנעימה שלו, וואי ממש פירקתי לו את הצורה.
הייתי חופשייה וקפצתי ממקום למקום ונהנתי.
אני רק מקווה שימשיך ככה.
וואי כמה עצבים על כמה דקות של שיחה.
למה את כותבת?
למה שכולם יקראו?
למה את לא כותבת בצורה יצירתי?
וואיי בא לי להרוג מישהו מרוב עצבים.
אני כותבת בשבילי
ולמי שלא נראה לו שיזדיין!!
למנה ראשונה
http://www.thecage.co.il/coppermine/displayimage.php?album=lastup&cat=12131&pos=1
ולעיקרית
http://www.thecage.co.il/coppermine/displayimage.php?album=lastup&cat=12131&pos=0
את זוכרת שהיה לך חלום שרציתי לטוס ללוס אנג'לס לעיר המלאכים?
זוכרת שהיית עוד בצבא, דאגת לזה וקיבלת ויזה?
אז למה הזנחת?
מה יש לך כאן?
עבודה? לימודים? אהבה?
לא הרבה אני מניחה, אחרת לא היית קוראת לי שוב.
זוכרת שאמרנו שנטוס ונקנה מכונית קבריולט מדליקה, והוא יהיה הבית שלנו. נסע ממקום למקום ונקרע את העיר.
נתחבר לאמנים הגדולים באמת, נלך להופעות ומסיבות גדולות, נחייה חיי רוקסטאר אמיתיים,
עם הרבה בירה, סמים וסקס.
נקנה גלשן ונלמד לגלוש, ונכיר גולשים שווים וחתיכים.
נמצא מקום שנוכל לעבוד בו כ"חופשייה על הבר", והכסף יזרום.
אז למה את עדיין כאן???
ולמה שוב את חושבת שאולי הפעם?
למה שוב את חושבת שהוא ישתנה?
למה שוב את אולי מפתחת ציפיות?
למה שוב את חושבת שאולי הוא יתבגר?
למה שוב את נותנת ללב שלך להרגיש?
למה שוב את מתאהבת?
למה ולמה ולמה ולמה ולמה
ולמה שוב את פוחדת לכתוב?
