להיות השמש

אני מאפשרת לעצמי להציף את עצמי ברגשות שעולות.

לחשוב על מה כן ומה לא ובהתאם לכך על הצעדים הבאים, זאת תקופה מורכבת שמביאה איתה המון אתגרים, כאב, התמודדות ופתרונות.

היום שיצאתי מהבית וריח הבישולים של השכנים היכה בי נזכרתי איך עד לא כל כך מזמן גם הבית שלי היה מריח ככה אפילו עוד בחמישי כדי שבשישי אוכל להתפנות לזמן זוגי.

בשנים האחרונות באמת הצלחתי בגאווה להחזיק את הבית שאף פעם לא היה לי דאגתי שהאווירה תהיה נעימה ומרגיעה, שהבית יהיה וישאר מסודר, שמצד אחד יהיה מה לאכול ומצד שני שלא יהיה אישוי סביב האוכל, שהבית יהיה המקום הזה שאני רוצה לחזור אליו ובעיקר שהבית יהיה מלא בחום, קבלה ואהבה.

נכנסתי לתפקיד הזה בטבעיות ומכיוון שלא היה לי מודל חיקוי ברור בבית בו גדלתי, עשיתי מאין מיקס של הבתים החמים שיצא לי להכיר עד אז כדי ליצור את הבית המושלם עבורי ולדעתי הצלחתי די טוב.

היום חמישה וחצי חודשים אחרי הפרידה, לפעמים זה הדבר שהכי חסר לי הבית שפורק ואיתו התחושה החמה שעוטפת ועושה באמת נעים עמוק בלב.

עוד לפני שהייתי בחורה של רגליים, תחת וכפות ידיים הייתי בחורה של חזה, למעשה תמיד הייתי בחורה של חזה.

החזה ואני תמיד אהבנו אחד את השניה, ידענו להשתמש אחד בשניה נכון כדי לפתוח איזה דלת שרצינו.

אפילו יש לנו פינה בבלוג ״חשיפת הלק החדש #״ שהייתה די קבועה. 

אז נכון ובגלל השינויים בגוף כרגע אנחנו עוד בתקופת הסתגלות אחד לשניה אבל זה בהחלט הזמן והמקום להזכיר לעצמי לאוהב את כל הגוף.

וככה באמצע היום בין פגישה לשיחה וקידום של הדברים החשובים, ישנה הזדמנות לחדד את הבולבול השמן.

איזה שני סתומים 😂

להזכיר לעצמי שזאת גמילה ודברים יכולים להיות כואבים ומאד.

לגייס לעצמי את כל מה שאני צריכה כדי לעזור לעצמי.

להשלים אם זה שאין יותר אנחנו.

להפנים את זה שזה לא חלק ממני יותר.

זה בסדר שבא לי להתרסק, כך אוכל לבנות את עצמי מחדש.

זה בסדר הדמעות שיורדות‏, הן מנקות אותי מפנים.

זה בסדר שהזכרונות צפים ושאלות עולות ואני עונה לעצמי.

זה בסדר להבין שאני עדיין עם לב פצוע שמדמם.

זה בסדר שבא לי להתכרבל עם עצמי במיטה. 

זה בסדר שאני זקוקה לחיבוק חם.

להבין שאני עומדת בזכות עצמי.

לזכור שהעוצמה שלי היא אדירה.

ובעיקר לזכור שיש לי מלא דברים חשובים שאני צריכה ורוצה ‏באמת להתעסק בהם.

כל כך הרבה אנשים עברו בחדר הקטן הזה היום בעקבות הנזילה שיש שם, בטח גם היום יהיו הרבה אנשים כאן בתקווה שיסתיים הסיפור הזה.

אף אחד מהם לא היה מודע לפוטנציאל הגלום שאני משתמשת בחדר החביב.

היום אדאג לכך שיהיה יותר טוב.

ותודה ל grengo שדואג לי למאגר תמונות מהממות 

ואי אפשר להתעלם מהפקת הכריסמס שלי 

היום קצת יותר קשה וכל דבר קטן מציף הרבה דמעות.

משתדלת להתמקד בפעולות ולראות את החיובי.

אחרי תקופה כל כך מטורפת שלא היה לי רגע אחד לעצור ולחשוב מה אני רוצה, מה אני רוצה עכשיו, לאן הייתי רוצה להתקדם ואולי גם איפה אהיה עוד 5 שנים מהיום.

אחרי הסטירה הכואבת שקיבלתי מהחיים שבוע שעבר היום הייתי חייבת לקחת זמן לעצמי באמצע היום ולא בערב שאני בשארית כוחותיי אז הבוקר נוצל לטובת נשימה, מחשבות וגיבוש סדר פעולות חדש.

אין טעם להמשיך ולשמור בבטן את האמת ולהסתיר את המיניות שלי ובדיוק כמו שאתמול בפמדום הסתובבתי מלאת בעצמי בביטחון ובגאווה כך גם המיניות שלי צריכה להיות בטח שכאן בבלוג שלי.

בחרתי בפרטנר מדהים שדאג להכל כמו שצריך וזה עזר לי להיות גאה, להשתחרר ולעשות את מה שאני רוצה.

והפה עדיין תפוס מהחיוך.