להיות השמש

אני חושבת שזה חמוד שדברים לא מסתדרים ואז את מבינה שהם באמת הסתדרו רק לא בדרך שתכננת, אלא בדרך טובה יותר ובצורה שלא יכלת לבחור בה בעצמך אפילו אם ניסית.

אנחנו מסיימים את הערב אחרי שסגרו עלינו את הבר שלא נסגר לעולם, הוא לוקח אותי על הוספה המגניבה ברחבי העיר ואני שלא לומדת כלום בשמלה קצרה ברחבי העיר ואז מתחת לבית שלי מתנשקים בלהט מטורף בסוף הדייט וכל מה שאני חושבת עליו שהוא יישלח את היד מתחת השמלה לבין הרגליים שלי ויהפוך אותי על האופנוע ויזיין לי את החיים.

אבל בסוף משאירה אותו שם שיתגעגע וירצה עוד…

אם…רק …היה…לי…מושג…מה..אני…

רוצה. 

סיכוי גדול שאני צריכה נשלט תחזוקה כי אני לא מספיקה כלום והיום בבוקר אני עם קפה אתיופי ולא הנס הרגיל, נכון שזה עשוי להישמע סוטה כאן באתר ולאור ההיסטוריה ואולי כל אישה צריכה את האפריקאי שלה בשביל בוקר טוב.

ועוד מחשבה של בוקר, תמיד שאני מכירה מישהו מהוניל או לא מכאן אני תוהה האם לספר לו על המקום הזה שלי, על הבלוג ובעיקר מי שאני כאן. 

בקשר האחרון למרות שהוא ידע שאני כאן (אולי לא בדיוק על המאסיביות שלי כאן) הייתה הפרדה והוא לא קרא אותי כאן והרגשתי בנוח שאני יכולה לכתוב את אשר על ליבי ומבלי לנהל על זה שיחות של ״למה התכוונת? או מה זה אומר שאת אומרת ככה? וכו׳״

ומצד שני זה בכל זאת חלק משמעותי ממני ואם אני לא חושפת אותו לכאן אז האם זה אומר שאני לא לגמרי כנה? ואולי צריך וטוב שיש את ההפרדה כי לא הייתי רוצה להתחיל לברור מילים.

אי שם בבר אפלולי בת״א אחרי כמה דרינקים במקום מוצנע הוא יורד על הברכיים השמלה עולה והפרצוף שלו נקבר עמוק בתוך…

וזה קרה אחרי ששתי אצבעותיי נדחפו לפיו כדי שיטעם וירגיש. 

והבוקר הוא כותב לי מילים יפות שעושות נעים וחמים.

דברים טובים שמצאתי ברשת

שהגיע הזמן לחזור לפרסם יותר כאן.

שאני עדיין מתגעגעת 

נזכרת בדברים מצחיקים/ יפים/ מרגשים שהיו

תוהה לעצמי מה יקרה אם במקרה ניפגש ברחוב.

ואם כל הרומנטיזציה הזו… אני זאת שחתכה, שעשתה את הקאט כי הרגשתי וידעתי שמה שיש שם זה לא בשבילי.

בעיקר כי הכל שם היה לא טוב חוץ מהפנטזיות שלי בראש.

ואני בעיקר מנסה להבין איך זה שקשר כל כך קצר, כל כך לא ברור היכה בי גלים כאלה גדולים וחזקים.

שמיועד לדברים מוזרים שאני עושה… 

נעים מאד להתעורר ולקבל בוקר טוב מהים

אני עשויה להתרגל לזה 

ואז הבוקר הסלים

הבחור המקועקע מהג׳ים שאל אותי ״מה את שומעת?״

ואני מסתכלת עליו במבט מלא הבעה מחייכת ״עזוב זה מורכב…״ ושוקעת במוזיקה שלי