לילה טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

החיים על סף תהום

מעמקי ליבי שאני בוחרת לחלוק
לפני חודש. 11 באוקטובר 2024 בשעה 9:04

היו הרבה חששות מאתמול, היו הרבה סיפורים מוזרים, על נעליים שעפות באוויר, יריקות וכו׳ 

Not my cup of tea in this situation…

כל ההליך של הגירושין באמת עבר בצורה מאד רכה, נעימה, חברית ועם הרבה אהבה שזה כל כך לא מובן מאילו.
הצוות ברבנות היה חביב, אמרו כמה דברים יפים על זוגיות והחיים.

שהמתנו לעד הנוסף הדיין אמר שכנראה עוד לא הגיע הרגע לתת את הגט.


הסיטואציה בה צריך לעמוד להסתכל אחד לשני בעיניים ולקבל את המסמך הייתה עצובה ומפוצצת ברגש.


לא אמרו לי שאני מגורשת, מגורשת מגורשת רק אמרו לי שאני מותרת לכל איש.

לפני חודש. 6 באוקטובר 2024 בשעה 4:58

בעקבות הפוסט של curiouslil התחלתי לחשוב על הדברים שאני אוהבת וזאת מאין תזכורת לעצמי במה להתמקד.

בהתחלה חשבתי על רשימה אבל זה פחות נכון וחלוקה לקטגוריות זה הולם יותר לטעמי.

 

להיות בטבע

מדבר

ים

לראות ולהריח גשם

לראות את הים בגשם

שלג

לגלות יער פראי

לצלול

עונות השנה 

סקס בטבע

צמחים בבית

לצפות בכוכבים

 


אהבה

נשיקות

התכרבלות אחרי סקס

שיחות עמוקות

עירום

מגע

סקס

אורגזמות

להכאיב

 


תחושת בטחון 

לסדר ולארגן

תחושת הצלחה

לתת ביטוי לרגשות שלי

חופש לעשות את מה שאני אוהבת 

 

 

מוזיקה טובה שאני אוהבת 

לגלות מוזיקה חדשה טובה

לצייר

תבלינים 

פירות וירקות 

לבשל

ריחות נעימים 

מצעים איכותיים 

לארח

יין טוב

גבינות מסריחות

 

 

 

 

 

 

לפני חודש. 5 באוקטובר 2024 בשעה 16:29

של יתר השבוע תאהב מאד את תהום של הערב

 

לפני חודש. 3 באוקטובר 2024 בשעה 20:14

אני רוצה לכתוב אבל לא באמת מסוגלת להביע במילים את מה שאני מרגישה, חווה, מתמודדת וכו׳

קשה לי, כואב לי, עצוב לי וכל כך מצער אותי 

אז אני מנסה לצייר כי שם אני לא צריכה להסביר, אני יכולה להיות לא מובנת לסביבה ולעצמי.

 

לפני חודשיים. 21 בספטמבר 2024 בשעה 16:10

הבית עבר צביעה, הקירות לבנים והכל נראה מחודש

כל מה שהיה תלוי חזר למקומו.

דברים חדשים מצאו את מקומם.

הבלאגן סודר.

הזבל נזרק.

כל הבית עבר ניקיון יסודי, הארונות, החלונות וכל הדברים שאף פעם לא מנקים.

מצעים הוחלפו.

הכביסה בשליטה.

הצמחים הושקו.

עוד רגע אלך להכין אוכל לשבוע הקרוב. 

הכל לשביעות רצוני ובכל זאת אני בוכה.

לפני חודשיים. 20 בספטמבר 2024 בשעה 18:55

למידה מחדש של הגוף שלי, של הנפש, של הראש ושל הלב.

ללמוד מה אני אוהבת ומה לא.

מה נעים לי ומה לא.

איך אני מרגישה, עבר הווה ועתיד.

איך אני מתמודדת עכשיו שזה אני לעצמי.

ובעיקר מה אני רוצה.

 

 

https://www.instagram.com/relmartist?igsh=NDdkY3F2cWc4dmVu

 

 

לפני חודשיים. 19 בספטמבר 2024 בשעה 16:18

לפעמים אני קצת מתגעגעת לזמנים פחות עמוסים ומטורפים כמו שיש בחודשיים האחרונים בחיי, שנראה כמו יום אחד ארוך שלא נגמר.

קצת מתגעגעת לסתם זמן שבו אוכל לשבת בספה וקצת לנוח.

אוכל לחזור לשגרת הבוקר שלי.

אוכל לבנות שגרת אימונים יציבה.

העומס בעבודה ירד קצת או שאצליח לנהל אותו יותר טוב.

אוכל לארגן מחדש את עניין התזונה.

הבית יהיה כמו שאני רוצה.

יהיה זמן לבילויים חברתיים.

והכי חשוב זמן לעצמי.

לפני חודשיים. 12 בספטמבר 2024 בשעה 14:04

אני מגדירה את עצמי שמי שיודעת לתפעל עניינים לקדם דברים ובתקופה האחרונה אני מתמודדת עם מיליוני של דברים, קטנים וגדולים אבל בעיקר המון מהם.


תאמתי בין שיפוצניקים, השוואות מחירים ומשהו לא הסתדר המשכתי הלאה.

התחלתי להבין את השפה, יד ראשונה, שלוש ידיים וכו׳.

להבין בין חומרים שונים ומה כדאי ומה לא.


וגם החודש הכי עמוס בעבודה ויש לי מלא אחריות בייחוד לאור הקידום שקיבלתי לפני שלושה חודשים.

אני מצליחה לפרק בעיות ולמצוא פתרונות הכי טובים שאפשר, התמודדות אין סופית מצבים שונים והכרות של יעדים, קולגות חדשים.


וגם כל מיני דברים שקשורים לגירושין שזה בעיקר בירוקרטיה, לדבר עם ההיא, לבדוק שזה שולם, לשלוח אישור, להעביר את השם על זה וכו׳


וגם להתמודד עם הפרידה, הלבד בבית, השקט, העצב, הדמעות. איך לחשוב פתאום ביחיד במקום בזוג, איך לשמור על השגרה למרות הזעזוע הגדול שהגיע, איך למצוא מוטיבציה לבשל רק לעצמי, לדאוג לתזונה, קניות וכו׳


וגם לסדר כל מיני דברים שקשורים לבית, יש כמה דברים שצריך לקנות, לסדר את העדיפויות בניהם. ואני שמחה שלקחתי החלטה שעד אחרי השיפוץ אני לא מכניסה דברים חדשים הביתה, כדי שארגיש את החסרון ואדע מה בדיוק אני רוצה. 


וגם אני תקועה כמה כמה ימים על איזה שלב בלימודי הספרדית שלי והיום כמעט הצלחתי לעבור אבל נפלתי ברגע האחרון וזה די מתסכל. ואני לא מוותרת וממשיכה מקווה שהאסטרטגיה למשחק הקרוב תצליח ואם לא אגבש אחרת.


והתמודדות הגדולה ביותר היא הזמן שבורח וכבר סופ״ש וכבר נקבעו דברים לשבוע הבא ואם אפשר היה להוסיף ליום עוד כמה שעות הן גם היו מנוצלות כהלכה.

לפני חודשיים. 11 בספטמבר 2024 בשעה 19:28

המערכת שהיקרה לליבי הפסיקה לעבוד אתמול בערב אבל הייתי עייפה וגמורה ובעיקר התחלתי להסתבך עם עצמי כדי לפתור את התקלה וכל כך רציתי לפרוש מהניסיון לטפל בבעיה ולוותר אבל בזכות עידוד נכון ומדויק מונוס הצלחתי לבודד את הבעיות האפשריות ואז למצוא את התקלה ולפתור אותה בצורה נקודתית וטובה. 


הייתי ממש גאה בעצמי שלא נטשתי את עצמי (כמו שאבא שלי עשה עשרות פעמים) שהיה לי קשה שהייתי עייפה ולא ויתרתי לעצמי.

אז למה אני בוכה?!

לפני חודשיים. 3 בספטמבר 2024 בשעה 4:54

סבתא שלי בת 88 היום ואני רוצה לספר לה על הגירושין, למרות שאמא שלי ביקשה שלא בטענה שזה יצער אותה אבל אני חושבת שהיא צריכה לדעת את האמת. אבל שנפגשנו לא הצלחתי להוציא את המילים מפה ורק הדמעות יצאו והמשפט שאני עוברת תקופה מאד קשה כרגע.

אני חושבת שאני לא מצליחה להגיד לה כי מידי פעם מרחפת מעליי העננה של תחושת הכישלון שלא הצלחתי לשמור על הקשר, על הזוגיות, על חיי הנישואין, על המשפחה שאני יצרתי לעצמי.

המחשבה שאנשים עם מערכות יחסים הרבה פחות טובות מצליחים ואני לא.

ומהמקום הזה מגיעה המחשבה שלא התאמצתי מספיק ואם רק הייתי נותנת מעצמי עוד זה היה מצליח ועוד קצת יותר ודברים היו מסתדרים.

 

אבל צריך להודות שזאת לא האמת, והאמת היא שנלחמתי כמו לביאה, שיניתי הרגלים מקובעים, הפכתי עולמות עשיתי הכל אבל ממש הכל כדי שזה יצליח, שזה יעבוד.

לא חשבתי לרגע אחד על המחירים ששילמתי בדרך העיקר להגיע למטרה שכל הזמן בורחת ממני.

ובשלב מסיום מגיעה התובנה שעם כל העצב, הכאב, התחושות הקשות צריך להגיד די. 

 

אני כן יודעת שהצלחתי לשמור על האהבה וכל מה שבא עם זה שזה האכפתיות, הדאגה, הפרגון, הערבות ההדדית אחת לשניה, האופטימיות והחברות. ואלו ערכים שלא פחות חשובים מחיי הנישואין.