סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

החיים על סף תהום

מעמקי ליבי שאני בוחרת לחלוק
לפני 4 שנים. 11 באוקטובר 2020 בשעה 18:59

וואו! העוצמה שאני מקבלת כאשר אני רואה נשים כאלו בקליפ היסטרי.

אני מקבלת את ההרגשה שהגוף שלי הוא לגיטימי ואין לי צורך להסתיר אותו, זה תהליך ארוך שאני עוברת אותו כבר כמה שנים ולא תמיד כל כך קל ופשוט.

קשה לי להגיד שהן יושבות על ההגדרות המקובלות של אידאל היופי (למי אכפת...) אם זאת הן נוטפות סטייל והזדהות מטורפת.

כילדה- נערה צפיתי המון ב MTV, ככה הייתי מגלה מוזיקה חדשה ולא היו שם נשים כאלו (טוב נו רק מיסי אליוט אבל אליה לא התחברתי אף פעם) תמיד כולן מסודרות באיזה תבנית מסוימת מה שגרם לי להרבה תסכולים ותמיד חיפשתי מישהי שתהיי יותר כמוני כדי להזדהות איתה.

והנה עכשיו ב 2020 הן מפציצות על המסך וחוץ מזה השיר מדהים.

ללא ספק חלק מסאלפ קאר שלי

 

 

יולי Yuli​(לא בעסק){טדי} - מאד מזדהה.

כילדה שמעתי על זה שהנשים מ"נערות מזג האוויר", אלה ששרות את It's raining men, התפרנסו בעיקר משירת צללים וזה העציב אותי נורא. הבועה על המסך ב"פופ-אפ וידאו" לא ציינה למה בדיוק, אבל הבנתי לבד שזה בגלל שהן שמנות ונעצבתי. ואז הבנתי שהעובדה שהבנתי את זה לבד היא עצובה בפני עצמה. נורא אהבתי את מיסי אליוט, ואת ליל קים, כי זה היה המעט שהיה, נשים מגניבות שעסוקות בלהיות מגניבות ולא בלהתאים את עצמן לתבנית, שמזכירות לי שיש יותר מדרך לגיטימית אחת להתקיים.
(עד שגיליתי מטאל ואיתו את הקונספט של יציאה מהמיינסטרים בתור ערך ואת התופעה הקסומה שהיא ארץ' אנמי).

היום יותר טוב <3
לפני 4 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י