שבת שלום אורח/ת
עכשיו בכלוב

החיים על סף תהום

סערת הרגשות הפרטית שלי
לפני 3 שנים. 3 בנובמבר 2020 בשעה 19:53

בכל פעם שהוא מגיע לאפי אני מתמלאת בפרץ של אנרגיה, התחושה הזאת שלמרות שאני עמוק בתוך הדיכאון והתסכול הקיומי הטבע כמנהגו נוהג.

אני כל כך מכורה לתחושה של ההתרגשות שמציפה את גופי ברגע שהוא מגיע. כמו שמאין תסריט ברור עבורו ועבורי שאנחנו שוב נפגשים ואני שמחה לפגוש בו שוב.

יש לי כל כך הרבה זיכרונות טובים ממנו לאורך השנים, חלקם עצבים וחלקם שמחים אבל באהבה כמו באהבה לומדים לקבל אחד את השניה כפי שהם.

ועצם העובדה שאני עשויה לבכות או להראות עצובה זה לא אומר שאני לא ממש שמחה שאתה כאן.

תודה לגשם שהגיע

 

In the darkness I will meet my creators"

"They will all agree, that I'm a suffocator

 

 


להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י