לפני 3 שנים. 12 בדצמבר 2020 בשעה 7:18
לפעמים אני חושבת על תקופות ארוכות בחיים שלי בהן אין לי אף תמונה אחת, היכולת וההנאה בלהצטלם היא לא משהו מובן מאילו.
אני רואה את התהליך שעברתי ואני עדיין עוברת, לאט לאט יש לי יותר ביטחון במצלמה ביחוד גם בתמונות שאני לא מסתכלת אליה ישרות ויודעת שהיא שם.
התחושות הן נעימות וחיוביות ואני מרגישה בכל תמונה יש חלק ממני שיוצא במלואו.
